Sephardic Siddur v2.0

Shmuel ben Sara

Shmuel ben Sara
Adar 20

Ушел от нас ты в мир иной
В далекий путь невозвратимый
Но ты для нас всегда живой
Никем ты нам незаменимый
Пусть имя доброе твое
Во внуках правнуков продлится
А образ светлый и живой
Пусть в добрых душах сохранится

Kolya Koyen ben Rachel Aminov

Kolya Koyen ben Rachel Aminov
12.1.1980 – 11.22.2019
Cheshvan 13

Michail ben Tovie Gulkarov

Michail ben Tovie Gulkarov
1935 – June 26, 2020
Tammuz 4

С глубоким прискорбием сообщаем, что на 85 году ушёл из жизни наш папа, Гулькаров Михаил Исхакович . Прекрасный человек, замечательный врач, известный в Бухарской области, Ташкенте и Израэле. Энергичный и неутомимый, талантливый и эрудированный, он также отличался своим дружелюбием и доброжелательностью.

Гулькаров Михаил Исхакович родился в семье Исхака и Тувье Гулькаровых, людей близких к Б-гу. Он был четвёртым ребёнком в многодетной семье. Все дети – старшая сестра Рива, братья Яков и Ювдо, Михаил и младшие сестры Дора и Рая в те трудные времена после революции, годы репрессий, войны и после военного периода, с малого возраста всячески помогали в семье родителям.

Учился Михаил в средней школе им. Розы Люксембург, где он одновременно великолепно овладел искуством игры на таре. По окончании школы он поступает в 1953 году в Сталинабадский Медицинский институт, где он возглавил студенческую художественную самодеятельность. А в 1957 году он принял участие во Всемирном фестивале молодёжи и студентов в Москве в составе делегации Таджикской ССР.

В 1959 году Михаил Гулькаров, успешно закончив Медицинский институт, начинает работать в Бухаре. Он работал в г.Газли как главврач, в детской больнице г. Бухары как заведующий отделом отоларингологии. За эти годы многие жители Бухары и Бухарской области стали его благодарными пациентами. В Бухаре все знали Михаилa Гулькаровa как прекрасного детского ЛОР врача и благодаря своим профессиональным навыкам он провел тысячи блестящих операций.

В 1961 году Михаил Гулькаров женится на Аминовой Доре. В семье родились три сына: Эдуард, Манаше и Иосиф. После скоропостижной кончины старшего брата Якова Михаил Гулькаров разводится и переезжает в Ташкент в 1977 году, где начинает работать в 16-й городской больнице, где он продолжал лечить и оперировать.

Благодаря своему характеру, опыту и знаниям, Михаил Гулькаров быстро завоевал признание и авторитет в Ташкенте. Михаил Гулькаров неоднократно проходил стажировку в Киеве, в Москве и в Ташкенте, что помогало ему в повышении профессиональной квалификации.

Также в Ташкенте он создаёт новую семью, где его супругой стала Гургова Бибигуль. От этого брака у папы появились дети Эмануэль, Регина и Ревекка.

После развала Советского Союза, Михаил Гулькаров вместе с родителями и семьёй переезжает в Израиль в 1990 году. И здесь , несмотря на возраст (55 лет! ) и языковой барьер, Михаил Гулькаров оказался востребованным – он продолжил работать в клинике в Иерусалиме. Также он успешно работал с пациентами из арабских поселений. Одновременно он стал изучать тору.

Выйдя на пенсию, папа посвятил свое время изучению Торы и воспитанию внуков.

Несмотря на расстояния, Михаил Гулькаров всегда участвовал в главных мероприятиях жизни всех своих детей: сыграл свадьбы Эдуарда и Манаше в Бухаре, свадьбы Иосифа в США, Регины в Израэле и США, Еммануэля и Ривки в Израэле. Принимал участие в других мероприятиях – свадьбе внучки Евы и бар-митцвах внуков Ели-Мелеха, Адама и Авиэля, Брит сына Иосифа и сыновей Регины.И даже поминки его первой жены не прошли без его участия.

Михаил Гулькаров оставил неизгладимый след в жизни семьи, родственников и всех кому он встретился на жизненном пути…

Менухато ба Ган Эден

Israel haCohen ben Na’ama

December 25, 1979 – July 23, 2024
Tammuz 17, 5784

Menuhato be Gan Eden

Moshiah ben Pinhos Mullokandov

Moshiah Mullokandov ben Pinhos ve Shulamit (Cohen)

Sh’vat 4, 5781
(January 17, 2021)

תפילת מנחה

תפילת מנחה
^{הלכה (english)}^↗️

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוד קֵ”י בְּוָא”ו קֵ”י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (ה’) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁתִּקֵּן יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום, עִם כָּל הַמִּצְות הַכְּלוּלות בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקום עֶלְיון, לַעֲשׂות נַחַת רוּחַ לְיוצְרֵנוּ וְלַעֲשׂות רְצון בּורְאֵנוּ. וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:

לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית. לִבְנֵי קרַח מִזְמור:
מַה יְּדִידות מִשְׁכְּנותֶיךָ ה’ צְבָאות:
נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרות ה’. לִבִּי וּבְשָׂרִי. יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי:
גַּם צִפּור מָצְאָה בַּיִת וּדְרור קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרחֶיהָ. אֶת מִזְבְּחותֶיךָ ה’ צְבָאות. מַלְכִּי וֵאלהָי:

אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
אַשְׁרֵי אָדָם עוז לו בָךְ. מְסִלּות בִּלְבָבָם:
עבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ. גַּם בְּרָכות יַעְטֶה מורֶה:
יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל. יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּון:
ה’ אֱלהִים צְבָאות שִׁמְעָה תְפִלָּתִי. הַאֲזִינָה אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלהִים. וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:
כִּי טוב יום בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף. בָּחַרְתִּי הִסְתּופֵף בְּבֵית אֱלהַי. מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע:
כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה’ אֱלהִים. חֵן וְכָבוד יִתֵּן ה’. לא יִמְנַע טוב לַהלְכִים בְּתָמִים:
ה’ צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמר:
צַו אֶת בְּנֵי יִשרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמועֲדו:
וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לה’ כְּבָשים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים שְׁנַיִם לַיּום עלָה תָמִיד:
אֶת הַכֶּבֶש אֶחָד תַּעֲשה בַבּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶש הַשֵּׁנִי תַּעֲשה בֵּין הָעַרְבָּיִם:
וַעֲשירִית הָאֵיפָה סלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין:
עלַת תָּמִיד הָעֲשיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחחַ אִשֶּׁה לה’:
וְנִסְכּו רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶש הָאֶחָד בַּקּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לה’:
וְאֵת הַכֶּבֶש הַשֵּׁנִי תַּעֲשה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבּקֶר וּכְנִסְכּו תַּעֲשה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחחַ לה’:

אַתָּה הוּא ה’ אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאֶךָ כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ:

וַיּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
וְעָשיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשה רוקֵחַ מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרות יַקְטִירֶנָּה:
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרות בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה’ לְדרתֵיכֶם:

תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה. מָנֶה לְכָל יום. פְּרַס בְּשַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם. וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים. וְשׁוחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה:
וְאַחַד עָשר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:
(א) הַצֳּרִי (ב) וְהַצִּפּרֶן (ג) הַחֶלְבְּנָה (ד) וְהַלְּבונָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. (ה) מר (ו) וּקְצִיעָה (ז) שִׁבּלֶת נֵרְדְּ (ח) וְכַרְכּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשר שִׁשָּׁה עָשר מָנֶה. (ט) הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשר. (י) וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה. (יא) וְקִנָּמון תִּשְׁעָה.
בּורִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדומִית רובַע מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְיַפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד:

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אומֵר כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר. הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל. אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אומֵר. אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קורְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כָל שאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לה’:

ה’ צְבָאות עִמָּנוּ מִשגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
ה’ צְבָאות אַשְׁרֵי אָדָם בּוטֵחַ בָּךְ:
ה’ הושִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

וְעָרְבָה לה’ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיּות:

אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה’ אֱלהָיו:

תְּהִלָּה לְדָוִד. אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ. וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד: בְּכָל יום אֲבָרְכֶךָּ. וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד: גָּדול ה’ וּמְהֻלָּל מְאד. וְלִגְדֻלָּתו אֵין חֵקֶר: דּור לְדור יְשַׁבַּח מַעֲשיךָ. וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ: הֲדַר כְּבוד הודֶךָ. וְדִבְרֵי נִפְלְאתֶיךָ אָשיחָה:
וֶעֱזוּז נורְאתֶיךָ יאמֵרוּ. וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם ה’. אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:
טוב ה’ לַכּל. וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשיו: יודוּךָ ה’ כָּל מַעֲשיךָ. וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה: כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ. וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרתָיו. וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עולָמִים. וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר: סומֵךְ ה’ לְכָל הַנּפְלִים. וְזוקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו: פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשבִּיעַ לְכָל חַי רָצון: צַדִּיק ה’ בְּכָל דְּרָכָיו. וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשיו: קָרוב ה’ לְכָל קרְאָיו. לְכל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: רְצון יְרֵאָיו יַעֲשה. וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיושִׁיעֵם: שׁומֵר ה’ אֶת כָּל אהֲבָיו. וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת ה’ יְדַבֶּר פִּי. וִיבָרֵךְ כָּל בָּשר שֵׁם קָדְשׁו לְעולָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עולָם. הַלְלוּיָהּ:

תִּכּון תְּפִלָּתִי קְטרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב:
הַקְשִׁיבָה לְקול שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלהָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:

חצי קדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

תפילת עמידה

אֲדנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

א. אבות
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, אֱלהֵי אַבְרָהָם. אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב. הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. אֵל עֶלְיון. גּומֵל חֲסָדִים טובִים. קונֵה הַכּל וְזוכֵר חַסְדֵי אָבות. וּמֵבִיא גּואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

בעשרת ימי תשובה אומרים – זָכְרֵנוּ לְחַיִּים. מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים. כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים. לְמַעֲנָךְ אֱלהִים חַיִּים:

מֶלֶךְ עוזֵר וּמושִׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מָגֵן אַבְרָהָם:

ב. גבורות
אַתָּה גִּבּור לְעולָם אֲדנָי. מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה. רַב לְהושִׁיעַ:

בקיץ אומר – מורִיד הַטָּל:
בחורף – מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶּשֶׁם:

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סומֵךְ נופְלִים וְרופֵא חולִים. וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתו לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוךָ בַּעַל גְּבוּרות וּמִי דומֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה:

בעשרת ימי תשובה אומרים: מִי כָמוךָ אָב הָרַחְמָן זוכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים:

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיות מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

קדושה בחזרת הש“ץ:
נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנעַם שיחַ סוד שרְפֵי קדֶשׁ. הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:
קו“ח – קָדושׁ. קָדושׁ. קָדושׁ ה’ צְבָאות. מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:
חזן – לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאומְרִים:
קו“ח – בָּרוּךְ כְּבוד ה’ מִמְּקומו:
חזן – וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר:
קו“ח – יִמְלךְ ה’ לְעולָם. אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר. הַלְלוּיָהּ:

ג. קדושת השם
אַתָּה קָדושׁ וְשִׁמְךָ קָדושׁ. וּקְדושִׁים בְּכָל יום יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ (יאהדונהי), הָאֵל הַקָּדושׁ:

בעשרת ימי תשובה אומרים – הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ:

ד. דעת
אַתָּה חונֵן לְאָדָם דַּעַת. וּמְלַמֵּד לֶאֱנושׁ בִּינָה: וְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ חונֵן הַדָּעַת:

ה. תשובה
הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתורָתֶךָ. וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבודָתֶךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הָרוצֶה בִּתְשׁוּבָה:

ו. סליחה
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ. מְחול לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אֵל טוב וְסַלָּח אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוחַ:

ז. גאולה
רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי אֵל גּואֵל חָזָק אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, גּואֵל יִשְׂרָאֵל:

ח. רפואה
רְפָאֵנוּ ה’ וְנֵרָפֵא. הושִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֶה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ. וּלְכָל מַכְאובֵינוּ וּלְכָל מַכּותֵינוּ. כִּי אֵל רופֵא רַחְמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, רופֵא חולֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל:

ט. ברכת השנים
בקיץ – בָּרְכֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

בחורף – בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה’ אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

י. קיבוץ גליות
תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל:

יא. השבת המשפט
הָשִׁיבָה שׁופְטֵינוּ כְּבָרִאשׁונָה. וְיועֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגון וַאֲנָחָה. וּמְלוךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה’ לְבַדְּךָ. בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:

בעשרת ימי תשובה אומרים – הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:

יב. ברכת המינים
לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יאבֵדוּ. וְכָל אויְבֶךָ וְכָל שׂונְאֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ. וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁובֵר אויְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים:

יג. על הצדיקים
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְעַל זִקְנֵיהֶם. וְעַל פְּלֵיטַת בֵּית סופְרֵיהֶם. וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ. יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וְתֵן שָׂכָר טוב לְכָל הַבּוטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת. וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם. וּלְעולָם לא נֵבושׁ כִּי בְךָ בָּטָחְנוּ. וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:

יד. בנין ירושלים
תִּשְׁכּון בְּתוךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְתוכָהּ תָּכִין וּבְנֵה אותָהּ בִּנְיַן עולָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, בּונֵה יְרוּשָׁלָיִם:

טו. מלכות בית דוד
אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה:

טז. שומע תפלה
שְׁמַע קולֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ. אָב הָרַחֲמָן חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אֵל שׁומֵעַ תְּפִלּות וְתַחֲנוּנִים אָתָּה: וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁומֵעַ תְּפִלָּה:

יז. עבודה
רְצֵה ה’ אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב הָעֲבודָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון. וּתְהִי לְרָצון תָּמִיד עֲבודַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

בראש חודש ובחול המועד: אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ וְזִכְרון אֲבותֵינוּ. זִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ. וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ. וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטובָה. לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. בְּיום:

בראש חודש – ראשׁ חדֶשׁ הַזֶּה:
בחול המועד פסח – חַג הַמַּצּות הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה:
בחול המועד סוכות – חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה:

לְרַחֵם בּו עָלֵינוּ וּלְהושִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ בּו לְטובָה. וּפָקְדֵנוּ בו לִבְרָכָה. וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים. בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמול וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְהושִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. תַּחְפּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּון:

יח. הודאה
מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד. צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא. לְדר וָדר נודֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ. עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִשְׁמותֵינוּ הַפְּקוּדות לָךְ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת. עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוב כִּי לא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. הַמְרַחֵם כִּי לא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ כִּי מֵעולָם קִוִּינוּ לָךְ:

מודים דרבנן:
מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ. שָׁאַתָּה הוּא ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אֱלהֵי כָל בָּשר. יוצְרֵנוּ יוצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכות וְהודָאות לְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ. עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ. וְתֶאֱסוף גָּלֻיּותֵינוּ לְחַצְרות קָדְשֶׁךָ. לִשְׁמור חֻקֶּיךָ. וְלַעֲשות רְצונֶךָ. וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מודִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהודָאות:

בחנוכה ובפורים:
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן. וְעַל הַגְּבוּרות. וְעַל הַתְּשׁוּעות וְעַל הַנִּפְלָאות וְעַל הַנֶּחָמות שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבותֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:לחנוכה:
בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּורָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרות בְּחַצְרות קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמונַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהודָאָה. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאות וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה:לפורים:
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיום אֶחָד בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוז. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתו. וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּו. וַהֲשֵׁבותָ לּו גְּמוּלו בְּראשׁו. וְתָלוּ אותו וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה:

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרומָם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעולָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יודוּךָ סֶּלָה:

בעשרת ימי תשובה: וּכְתוב לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ:

וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת לְעולָם כִּי טוב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוב: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַטּוב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהודות:

יט. ברכת שלום
שִׂים שָׁלום טובָה וּבְרָכָה חַיִּים חֵן וָחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאור פָּנֶיךָ כִּי בְאור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ ה’ אֱלהֵינוּ תּורָה וְחַיִּים. אַהֲבָה וָחֶסֶד. צְדָקָה וְרַחֲמִים. בְּרָכָה וְשָׁלום. וְטוב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרוב עז וְשָׁלום:

בעשרת ימי תשובה: וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום וּפַרְנָסָה טובָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרות טובות. נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלום אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וְגאֲלִי:

אֱלהַי. נְצור לְשׁונִי מֵרָע. וְשִׂפְתותַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּום. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבותָם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי:
יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וְגאֲלִי:

עושֶׂה שָׁלום (בעשרת ימי תשובה – הַשָּׁלום) בִּמְרומָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתורָתָךְ לַעֲשׂות חֻקֵּי רְצונָךְ וּלְעָבְדָךְ בְלֵבָב שָׁלֵם:

בעשרת ימי תשובה אומרים – אבינו מלכנו
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבות שׂנְאֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אויְבֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָה וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְיֵצֶר הָרָע
וְחולָאִים רָעִים מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חולֵי עַמֶּךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחול וּסְלַח לְכָל עֲונותֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רועַ גְּזַר דִּינֵנוּ (יכוין בשם קר”ע שט”ן):
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחוק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חובותֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה טובָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכְרון טוב מִלְּפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוב:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לא לְמַעֲנֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ:

בימים שאין נופלים על פניהם אומרים:

יְהִי שֵׁם ה’ מְברָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עולָם: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבואו. מְהֻלָּל שֵׁם ה’:
רָם עַל כָּל גּויִם ה’. עַל הַשָּׁמַיִם כְּבודו:
ה’ אֲדונֵנוּ. מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:
(ואומר חצי קדיש)

ודוי

אָנָּא ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. תָּבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁה ערֶף לומַר לְפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבותֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצות רָעות. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ ערֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ.

וְסַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּובִים וְלא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה וּבַעַל הָרַחֲמִים. גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, תִּזְכּר הַיּום לְזֶרַע יְדִידֶיךָ, כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד ה’ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה’. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבר ה’ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
ה’ ה’ (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אַפַּיִם (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת:
(ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ וְהושִׁיעֵנוּ:
לְדָוִד אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא:
אֱלהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבושָׁה. אַל יַעַלְצוּ אויְבַי לִי:
גַּם כָּל קוֶיךָ לא יֵבשׁוּ. יֵבשׁוּ הַבּוגְדִים רֵיקָם:
דְּרָכֶיךָ ה’ הודִיעֵנִי. ארְחותֶיךָ לַמְּדֵנִי:
הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלהֵי יִשְׁעִי. אותְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּום:
זְכר רַחֲמֶיךָ ה’ וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
חַטּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה. לְמַעַן טוּבְךָ ה’:
טוב וְיָשָׁר ה’. עַל כֵּן יורֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:
יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט. וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּו:
כָּל אָרְחות ה’ חֶסֶד וֶאֱמֶת. לְנצְרֵי בְרִיתו וְעֵדתָיו:
לְמַעַן שִׁמְךָ ה’. וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה’. יורֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:
נַפְשׁו בְּטוב תָּלִין. וְזַרְעו יִירַשׁ אָרֶץ:
סוד ה’ לִירֵאָיו. וּבְרִיתו לְהודִיעָם:
עֵינַי תָּמִיד אֶל ה’. כִּי הוּא יוצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּני. כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:
צָרות לְבָבִי הִרְחִיבוּ. מִמְּצוּקותַי הוצִיאֵנִי:
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי. וְשָׂא לְכָל חַטּאתָי:
רְאֵה איְבַי כִּי רַבּוּ. וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:
שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי. אַל אֵבושׁ כִּי חָסִיתי בָךְ:
תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי. כִּי קִוִּיתִיךָ:
פְּדֵה אֱלהִים אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכּל צָרותָיו:
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכָּל עֲונותָיו:
ה’ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ. וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדול וְהושִׁיעֵנוּ:
וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ:

זְכר רַחֲמֶיךָ ה’ וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
יְהִי חַסְדְּךָ ה’ עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲונות רִאשׁונִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי דַלּונוּ מְאד:
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה’. עושֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
חָנֵּנוּ ה’ חָנֵּנוּ. כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:
בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר. בְּרגֶז אַהֲבָה תִּזְכּר:
בְּרגֶז, עֲקֵדָה תִּזְכּר. בְּרגֶז, תְּמִימוּת תִּזְכּר:
ה’ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ:
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ. זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:
עָזְרֵנוּ אֱלהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבָר כְּבוד שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:

קדיש תתקבל

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִנת מִזְמור שִׁיר:
אֱלהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ. בְּכָל גּויִם יְשׁוּעָתֶךָ:
יודוּךָ עַמִּים אֱלהִים. יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁר. וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:
יודוּךָ עַמִּים אֱלהִים. יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלהִים אֱלהֵינוּ:
יְבָרְכֵנוּ אֱלהִים. וְיִירְאוּ אותו כָּל אַפְסֵי אֶרֶץ:

קדיש יהא שלמא

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

עלינו לשבח

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. [שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ]:
וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ ואֵין עוד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ. ואֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בְּתורָה. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ. כִּי ה’ הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה’ אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָךְ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ. וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ. ה’ יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר. וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

ובתורתך ה’ אלהינו כתוב לאמר:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָֽד

Avraham (Alik) ben Batsheva Niyazov

Avraham (Alik) ben Batsheva Niyazov

09/08/1953 – 01/16/2026
Tevet 27

Со слезами на глазах и с болью в сердце сообщаем, что 16 января 2026 года на 73-м году жизни ушёл в мир иной дорогой и любимый супруг, отец, брат и дядя Алик Ниязов.

Алик родился 8 сентября 1953 года в городе Бухаре в известной и уважаемой семье Ходжи и Батшева Ниязовых. В этой семье было 5 детей: 4 сына и одна дочь. Алик был четвёртым ребёнком. Семья была очень дружной и сплочённой. С детства Алик отличался любознательностью, примерным поведением, любил заниматься спортом: футболом, баскетболом и настольным теннисом. После окончания средней школы Алик поступил в строительный техникум.

В 1971-1973 гг. он служил в рядах Советской Армии, по окончании службы продолжил учёбу в строительном техникуме. Вскоре, получив диплом специалиста-строителя, он начал работать на строительном участке прорабом.

В 1978 году Алик соединил свою судьбу с прекрасной девушкой Тамарой Ибрагимовой из благородной семьи Даниила Михайловича Ибрагимова и Сарры Ариевны Аминовой. В этом браке родились два прекрасных сына: Роберт и Вячеслав, которые были воспитаны в духе еврейских традиций.
За несколько лет до иммиграции в Нью-Йорк Алик успешно работал фотографом и проявил себя как высоко профессиональный специалист.

В 1993 году семья иммигрировала в Америку и обосновалась в Нью-Йорке. С первых дней жизни в Нью-Йорке Алик стал работать, чтобы нормально содержать свою семью. Он стал работать шеф-поваром в престижных ресторанах: «Leonard’s» и «King David”.
По своей природе Алик был хорошим семьянином, открытым, честным и добрым человеком. Он любил свою семью, гордился своими сыновьями. Его дети успешно окончили школу, поступили в престижные колледжи и работают в известных компаниях.
Алик был жизнерадостным, общительным; соблюдал все религиозные праздники. Вместе со своей женой Тамарой они прожили 47 лет в любви и согласии. К великому сожалению, последние несколько месяцев его здоровье заметно ухудшилось. Его супруга и дети сделали всё возможное и невозможное, чтобы восстановить его здоровье, но коварная болезнь оказалась сильней. 16 января 2026 года его сердце остановилось.

Его физически нет с нами, но светлая и добрая память о нём навсегда останется в наших сердцах. Его жизнь и деяния будут достойным примером для детей и близких.

Ты был опорой, нашей тенью и защитой,
Твоё добро навеки в нас живёт.
Ты шёл по жизни честно, бескорыстно,
И свет души пусть в вечность унесёт.

Ты нас учил трудиться и с надеждой
Смотреть вперёд, не падать, не роптать.
В твоих поступках – сила и усердье,
В твоём примере – мудрость и благодать.

Ты был супругом верным и заботливым,
Ты был отцом – таким, каким мечтали быть.
Ты был для братьев надёжной пристанью,
Ты умел искренне прощать и глубоко любить.

Теперь твой путь земной уже окончился,
Но в наших душах не угас твой след.
Ты, как звезда на небе, нам остался,
Ты с нами будешь много-много лет.

Менухато бе Ган Эден
Глубоко скорбящие: супруга Тамара, дети, братья и сестра с семьями, племянники и племянницы, родные и близкие.

תפילת ערבית

תפילת ערבית
^{הלכה (english)}^↗️

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוד קֵ”י בְּוָא”ו קֵ”י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (ה’) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁתִּקֵּן יַעֲקב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום, עִם כָּל הַמִּצְות הַכְּלוּלות בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקום עֶלְיון, לַעֲשׂות נַחַת רוּחַ לְיוצְרֵנוּ וְלַעֲשׂות רְצון בּורְאֵנוּ.

וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:

ה’ צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
ה’ צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
ה’ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

חצי קדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון וְלא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּו. וְלא יָעִיר כָּל חֲמָתו:
ה’ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

ואומר החזן: בָּרְכוּ אֶת ה’ הַמְברָךְ:

ועונים הקהל: בָּרוּךְ ה’ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:

וחוזר החזן: בָּרוּךְ ה’ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרו מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה. פּותֵחַ שְׁעָרִים בִּתְבוּנָה. מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוכָבִים. בְּמִשְׁמְרותֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצונו. בּורֵא יומָם וָלָיְלָה. גּולֵל אור מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אור. הַמַּעֲבִיר יום וּמֵבִיא לָיְלָה. וּמַבְדִּיל בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה. ה’ צְבָאות שְׁמו. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים:

אַהֲבַת עולָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ. תּורָה וּמִצְות חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אותָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן ה’ אֱלהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ וְנִשְׂמַח וְנַעֲלוז בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּורָתֶךָ וּמִצְותֶיךָ וְחֻקּותֶיךָ לְעולָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאורֶךְ יָמֵינוּ. וּבָהֶם נֶהְגֶּה יומָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ לא תָסוּר מִמֶּנּוּ לְעולָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אוהֵב אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָֽד:

) ויאמר בלחש (בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד

וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָֽבְךָ, וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל-לְבָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ, וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:

וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹֽהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָֽתַתִּי מְטַֽר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָֽסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֽשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָֽתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֽׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ. )יש נוהגים לומר פסוק ״השמרו״ ופסוק ״וחרה״ בלחש. ובכ״ז יזהרו לכתחילה להשמיע לאזניו. בא״ח וארא יב (הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה ) יפסיק מעת( אַף-יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם ) כאן עד בלחש( : וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹֽתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל-הָאָֽרֶץ:

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹֽרֹתָם, וְנָֽתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְיָ, וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶֽם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם: אֲנִי יְיְ אֱלֹֽהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם: אֱמֶת.

וחוזר הש“ץ : ה’ אֱלהֵיכֶם אֱמֶת:

וֶאֱמוּנָה כָּל זאת וְקַיָּם עָלֵינוּ. כִּי הוּא ה’ אֱלהֵינוּ וְאֵין זוּלָתו. וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּו. הַפּודֵנוּ מִיַּד מְלָכִים. הַגּאֲלֵנוּ מַלְכֵּנוּ מִכַּף כָּל עָרִיצִים. הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. הַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אויְבֵי נַפְשֵׁנוּ: הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלא נָתַן לַמּוט רַגְלֵנוּ. הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמות אויְבֵינוּ. וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂונְאֵינוּ. הָאֵל הָעושֶׂה לָנוּ נְקָמָה בְּפַרְעה. בְּאותות וּבְמופְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם. הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתו כָּל בְּכורֵי מִצְרָיִם. וַיּוצִיא אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל מִתּוכָם לְחֵרוּת עולָם. הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. וְאֶת רודְפֵיהֶם וְאֶת שׂונְאֵיהֶם בִּתְהומות טִבַּע. רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתו שִׁבְּחוּ וְהודוּ לִשְׁמו. וּמַלְכוּתו בְרָצון קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְרוּ כֻלָּם. מִי כָמכָה בָּאֵלִים ה’ מִי כָּמכָה נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ. נורָא תְהִלּת עשֵׂה פֶלֶא:
מַלְכוּתְךָ ה’ אֱלהֵינוּ רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם יַחַד כֻּלָּם הודוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ ה’ יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר כִּי פָדָה ה’ אֶת יַעֲקב. וּגְאָלו מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלום, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום, וּפְרושׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלומֶךָ וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טובָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהושִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ מַכַּת אויֵב. דֶּבֶר. חֶרֶב. חולִי. צָרָה. רָעָה. רָעָב. וְיָגון. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. שְׁבור וְהָסֵר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וּשְׁמור צֵאתֵנוּ וּבואֵנוּ לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
כִּי אֵל שׁומְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה מִכָּל דָּבָר רָע וּמִפַּחַד לַיְלָה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁומֵר אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל לָעַד אָמֵן:

חצי קדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן

תפילת עמידה

אֲדנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

מֶלֶךְ עוזֵר וּמושִׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מָגֵן אַבְרָהָם:

ב. גבורות
אַתָּה גִּבּור לְעולָם אֲדנָי. מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה. רַב לְהושִׁיעַ:

בקיץ אומר – מורִיד הַטָּל:
בחורף – מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶּשֶׁם:

בעשרת ימי תשובה אומרים: מִי כָמוךָ אָב הָרַחְמָן זוכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים:

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיות מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

ג. קדושת השם
אַתָּה קָדושׁ וְשִׁמְךָ קָדושׁ. וּקְדושִׁים בְּכָל יום יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ (יאהדונהי), הָאֵל הַקָּדושׁ:

בעשרת ימי תשובה אומרים – הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ:

בעשרת ימי תשובה אומרים – הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:

לחנוכה:
בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּורָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרות בְּחַצְרות קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמונַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהודָאָה. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאות וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה:

לפורים:
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיום אֶחָד בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוז. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתו. וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּו. וַהֲשֵׁבותָ לּו גְּמוּלו בְּראשׁו. וְתָלוּ אותו וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה: וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ

וְיִתְרומָם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעולָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יודוּךָ סֶּלָה:

בעשרת ימי תשובה: וּכְתוב לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלום אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וְגאֲלִי:

יְהִי שֵׁם ה’ מְברָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עולָם: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבואו. מְהֻלָּל שֵׁם ה’: רָם עַל כָּל גּויִם ה’. עַל הַשָּׁמַיִם כְּבודו: ה’ אֲדונֵנוּ. מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:

קדיש תתקבל

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

שִׁיר לַמַּעֲלות אֶשּא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוא עֶזְרִי:
עֶזְרִי מֵעִם ה’ עשה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
אַל יִּתֵּן לַמּוט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שׁמְרֶךָ:
הִנֵּה לא יָנוּם וְלא יִישָׁן שׁמֵר יִשרָאֵל:
ה’ שׁמְרֶךָ ה’ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:
יומָם הַשֶׁמֶשׁ לא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:
ה’ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמר אֶת נַפְשֶׁךָ:
ה’ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבואֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

קדיש יהא שלמא

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)