Tikkun HaKlali

Tikkun HaKlali

A powerful rectification revealed by the holy Rebbe Nachman of Breslov – a selection of Ten Psalms that Rabbi Nachman recommened for recital as a general spiritual remedy bringing inner purity and joy as well as many other benefits. These psalms are: 16, 32, 41, 42, 59, 77, 90, 105, 137 and 150.

Psalm 16

A Miktam of David. Preserve me, O God; for in you I put my trust. I have said to the Lord, You are my Lord; I have no good apart from you; As for the holy ones who are in the earth, they are the excellent, in whom is all my delight. And for those who choose another god, their sorrows shall be multiplied; their drink offerings of blood I will not offer, nor take up their names upon my lips. The Lord is the portion of my inheritance and of my cup; you maintain my lot.The lines are fallen for me in pleasant places; I have a goodly heritage. I will bless the Lord, who has given me counsel; my insides also instruct me in the night seasons. I have set the Lord always before me; because he is at my right hand, I shall not be moved. Therefore my heart is glad, and my glory rejoices; my flesh also dwells secure. For you will not abandon my soul to Sheol; nor will you suffer your pious one to see the pit. You will show me the path of life; in your presence is fullness of joy; at your right hand there are pleasures for evermore.

Psalm 32

A Psalm of David, A Maskil. Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered. Happy is the man to whom the Lord does not impute iniquity, and in whose spirit there is no guile. When I kept silence, my bones wasted away through my groaning all day long. For day and night your hand was heavy on me; my moisture is turned into the drought of summer. Selah. I acknowledged my sin to you, and I did not hide my iniquity. I said, I will confess my transgressions to the Lord; and you forgave the iniquity of my sin. Selah. For this shall every one who is pious pray to you in a time when you may be found; then surely the floods of great waters shall not come near him. You are my hiding place; you shall preserve me from trouble; you shall surround me with songs of deliverance. Selah. I will instruct you and teach you in the way which you shall go; I will counsel you with my eye upon you. Do not be like the horse, or like the mule, which have no understanding; whose mouth must be held in with bit and bridle, lest they do not come near you. Many are the sorrows of the wicked; but loving kindness shall surround him who trusts in the Lord. Be glad in the Lord, and rejoice, you righteous; and shout for joy, all you who are upright in heart.

Psalm 41

To the chief Musician, A Psalm of David. Happy is he who considers the poor; the Lord will save in the day of evil. The Lord will preserve him, and keep him alive; he is called happy on earth; and you will not deliver him to the will of his enemies. The Lord will strengthen him on his sick bed; whenever he is prostrate you will heal all his illnesses. I said, Lord, be merciful to me; heal my soul; for I have sinned against you. My enemies speak evil of me, When shall he die, and his name perish?  And if one comes to see me, he speaks vanity; his heart gathers iniquity to itself; when he goes out, he tells it. All who hate me whisper together against me; against me they plot my harm. They say, An evil disease cleaves fast to him, and from where he lies he shall rise up no more. Even my own close friend, in whom I trusted, who ate of my bread, has lifted up his heel against me. But you, O Lord, be gracious to me, and raise me up, that I may pay them back. By this I know that you favor me, because my enemy does not triumph over me. And as for me, you uphold me in my integrity, and you set me before your face for ever. Blessed be the Lord God of Israel from everlasting, and to everlasting. Amen, and Amen.

Psalm 42

To the chief Musician, A Maskil, for the sons of Korah. As the hart longs for water streams, so does my soul long for you, O God. My soul thirsts for God, for the living God; when shall I come and appear before God? My tears have been my bread day and night, while they continually say to me, Where is your God? When I remember these things, I pour out my soul; how I went with the multitude, leading them in procession to the house of God, with the voice of joy and praise, a crowd keeping the festival. Why are you cast down, O my soul? And why are you disquieted within me? Hope in God; for I shall again praise him for the help of his countenance. O my God, my soul is cast down within me, because I remember you from the land of the Jordan, and the Hermon, from Mount Mizar. Deep calls to deep at the noise of your cataracts; all your waves and your billows have gone over me. By day the Lord will command his loving kindness, and in the night his song shall be with me, a prayer to the God of my life. I will say to God my rock, Why have you forgotten me? Why do I go mourning because of the oppression of the enemy? Like a deadly wound in my bones, my enemies taunt me; while they say daily to me, Where is your God?Why are you cast down, O my soul? And why are you disquieted within me? Hope in God; for I shall again praise him, who is the health of my countenance, and my God.

Psalm 59

To the chief Musician, Altaschith, A Miktam of David; when Saul sent, and they watched the house to kill him. Save me from my enemies, O my God; defend me from those who rise up against me. Save me from the evil doers, and save me from bloody men. For, behold, they lie in wait for my soul; fierce men are gathered against me; not for my transgression, nor for my sin, O Lord. They run and prepare themselves for no fault of mine; awake to help me, and behold. You therefore, O Lord God of hosts, the God of Israel, awake to punish all the nations; do not be merciful to any wicked traitors. Selah. They return at evening; they howl like dogs, and go prowling around the city. Behold, they belch out with their mouth; swords are in their lips; for Who hears?, say they. But you, O Lord, shall laugh at them; you shall have all the nations in derision. O my strength, upon you I will wait! For God is my fortress. God who loves me shall come to meet me; God shall let me gaze upon my enemies. Do not slay them, lest my people forget; scatter them by your power; and bring them down, O Lord our shield. For the sin of their mouth and the words of their lips let them be taken in their arrogance; and for cursing and lying which they speak. Consume them in wrath, consume them, till they are no more; and let them know that God rules in Jacob to the ends of the earth. Selah. And at evening let them return; and let them howl like a dog, and go prowling around the city. Let them wander up and down for food, and growl if they do not get their fill. But I will sing of your power; indeed, I will sing aloud of your loving kindness in the morning; for you have been my fortress and my refuge in the day of my trouble. To you, O my strength, I will sing; for God is my fortress, and the God who loves me.

Psalm 77

To the chief Musician, to Jeduthun, A Psalm of Asaph. I cry aloud to God, aloud to God, that he may hear me. In the day of my trouble I seek the Lord; my hand is stretched out in the night, and does not rest; my soul refuses to be comforted. I remember God, and I moan; I meditate and my spirit faints. Selah. You hold my eyelids from closing; I am so troubled that I cannot speak. I consider the days of old, the years of ancient times. I remember my melody in the night; I talk with my heart; and my spirit searches. Will the Lord cast off for ever? And will he be favorable no more? Has his loving kindness ceased for ever? Does his promise fail for evermore? Has God forgotten to be gracious? Has he in anger shut up his tender mercies? Selah. And I said, It is my sickness that the right hand of the Most High has changed. I will remember the works of the Lord; surely I will remember your wonders of old. And I will meditate on all your work, and muse on your deeds. Your way, O God, is holy. Who is so great a God as our God?. You are the God that does wonders; you have declared your strength among the people. With your arm you have redeemed your people, the sons of Jacob and Joseph. Selah. The waters saw you, O God, the waters saw you; they were afraid; the depths also trembled. The clouds poured out water; the skies sent out a sound; your arrows flashed on every side. The voice of your thunder was in the whirlwind; the lightnings lightened the world; the earth trembled and shook. Your way was through the sea, and your path through the great waters; and your footsteps were not known. You led your people like a flock by the hand of Moses and Aaron.

Psalm 90

A Prayer of Moses the man of God. Lord, you have been our dwelling place in all generations. Before the mountains were brought forth, before you had formed the earth and the world, from everlasting to everlasting, you are God. You turn man back to dust; and say, Turn back, O children of men! For a thousand years in your sight are but like yesterday when it is past, and like a watch in the night. You sweep them away; they are like sleepers; they are like short lived grass in the morning. In the morning it flourishes, and fades; by evening it is withered and dry. For we are consumed by your anger, and by your wrath are we terrified. You have set our iniquities before you, our secret sins in the light of your countenance. For all our days pass away in your wrath; we spend our years like a tale that is told. The days of our years are seventy; or if, because of strength, they are eighty years, yet their pride is but trouble and wretchedness; for it is soon cut off, and we fly away. Who knows the power of your anger? According to your fear, so is your wrath. So teach us to number our days, that we may get a heart of wisdom. Return, O Lord! How long? And relent concerning your servants. O satisfy us in the morning with your loving kindness; that we may rejoice and be glad all our days. Make us glad as many days as you have afflicted us, and as many years as we have seen evil. Let your work be visible to your servants, and your glory to their children. And let the beauty of the Lord our God be upon us; and establish the work of our hands upon us; O prosper it, the work of our hands.

Psalm 105

O give thanks to the Lord; call upon his name; make known his deeds among the people! Sing to him, sing psalms to him; talk you of all his wondrous works! Glory in his holy name; let the heart of those who seek the Lord rejoice! Seek the Lord, and his strength; seek his face continually! Remember his marvelous works that he has done; his wonders, and the judgments of his mouth; O seed of Abraham, his servant! O children of Jacob, his chosen! He is the Lord our God; his judgments are over all the earth! He has remembered his covenant for ever, the word which he commanded to a thousand generations! The covenant which he made with Abraham, and his oath to Isaac; And confirmed the same to Jacob for a law, and to Israel for an everlasting covenant; Saying, To you I will give the land of Canaan, the lot of your inheritance; When they were but a few men in number; of little account and sojourners there! When they went from one nation to another, from one kingdom to another people; He did not allow any man to do them wrong; he reproved kings for their sakes; Saying, Do not touch my anointed, and do not do any harm to my prophets! Moreover he called for a famine upon the land; he broke every staff of bread! He sent a man before them, Joseph, who was sold as a slave; Whose foot they hurt with fetters; he was laid in iron; Until the time that his word came to pass; the word of the Lord had tested him! The king sent and released him; the ruler of the people let him go free! He made him lord of his house, and ruler of all his possessions; To bind his princes at his pleasure; and teach his elders wisdom! And Israel came into Egypt; and Jacob sojourned in the land of Ham! And he increased his people greatly; and made them stronger than their enemies! He turned their heart to hate his people, to deal craftily with his servants! He sent Moses his servant; and Aaron whom he had chosen! They performed his signs among them, and wonders in the land of Ham! He sent darkness, and made it dark; and they did not rebel against his word! He turned their waters into blood, and caused their fish to die! Their land swarmed with frogs, in the chambers of their kings! He spoke, and there came swarms of flies and gnats in all their borders! He gave them hail for rain, and flaming fire in their land! He struck their vines also and their fig trees; and broke the trees of their country! He spoke, and the swarming locusts came, and the hopping locusts without number! And they ate up all the plants in their land, and devoured the fruit of their ground! And he struck all the firstborn in their land, the first issue of all their strength! And he brought them out with silver and gold; and among their tribes there was no one who stumbled! Egypt was glad when they departed; for the fear of them had fallen upon them! He spread a cloud for a covering; and fire to give light in the night! They asked, and he brought quails, and satisfied them with bread from heaven! He opened the rock, and the waters gushed out; it ran in the dry places like a river! For he remembered his holy promise, and Abraham his servant! And he brought out his people with joy, and his chosen with gladness;  And he gave them the lands of the nations; and they seized the labor of the people; That they might observe his statutes, and keep his Torah. Hallelujah! Lord!

Psalm 137

By the rivers of Babylon, there we sat down, we also wept, when we remembered Zion. We hung our lyres on the willows in its midst. For there those who carried us away captive required of us a song; and those who tormented us required of us mirth, saying, Sing us one of the songs of Zion. How shall we sing the Lord’s song in a foreign land? If I forget you, O Jerusalem, let my right hand forget her cunning. If I do not remember you, let my tongue cleave to the roof of my mouth; if I do not set Jerusalem above my highest joy. Remember, O Lord, against the Edomites, the day of Jerusalem; who said, Raze it, raze it, to its foundation. O daughter of Babylon, you are to be destroyed! Happy shall he be, who repays you for what you have done to us. Happy shall he be, who takes your little ones and dashes them against the rock.

Psalm 150

Hallelujah! Praise God in his sanctuary! Praise him in the firmament of his power. Praise him for his mighty acts! Praise him according to his exceeding greatness. Praise him with the sound of the shofar! Praise him with the harp and the lyre. Praise him with the tambourine and dance! Praise him with stringed instruments and the pipe. Praise him with sounding cymbals! Praise him with loud clashing cymbals. Let every thing that breathes praise the Lord! Hallelujah.

Prayer for the Deceased

HASHKAVOT
Prayer on Behalf of the Deceased

For men:

A good reputation is better than good oil, and the day of death [is better] than the day he was born. In the final analysis all is heard, so fear Hod and heed His commandments, for that is [the lot of] all mankind. The pious will rejoice in honor – they will sing joyously upon their beds. He Who has mercy on all creatures, will have forbearance, compassion and mercy on the vital force, spirit and soul of (name of deceased) son of (name of the mother of deceased). May the Godly Spirit rest him in Gan Eden, him and all the Children of Israel who rest together with him in mercy and forgiveness. And may it be so willed, and we will say, Amen.

For women:

A valorous wife – who can find? Her value is far greater than pearls. Favor is deceptive and beauty is vain; a God-fearing woman – she should be praised. Give her the fruit of her hands, and let her own deeds praise her in the gates. He Who has mercy on all creatures, will have forbearance, compassion and mercy on the vital force, spirit and soul of (name of deceased) daughter of (name of the mother of deceased)May the Godly Spirit rest her in Gan Eden, her and all the Children of Israel who rest together with her in mercy and forgiveness. And may it be so willed, and we will say, Amen.

ברכות השחר

ברכות השחר
הלכה (english) ↗️

מייד עם התעוררות, לדקלם:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.

לאחר שטיפת הידייםלדקלם:

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם

מייד לאחר שעזב את חדר האמבטיהלדקלם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵם אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

להשהות לרגעולהמשיך לדקלם:

אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַֽתָּ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּֽנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּֽׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵֽחַ עִוְרִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּֽחַ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָֽבֶר.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָֽשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי גּוֹי.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי עָֽבֶד.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֶלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי אִשָּׁה. (האשה אומרת :בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַֽׂנִי כִּרְצוֹנוֹ)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵצֶר הָרָע, וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הָטֹוֹב, וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ, וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי, וְגָמְלֵנִוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וַיוֹם מֵעַזֵּי פָנִים, וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרָע, וּמִלָּשׁוֹן הָרָע, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית.

וְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וַיוֹם מִמַּלְשִׁינוּת, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָיִם וּמִמִּקְרִים רָעִים, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

ברכת התורה

בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תורָה:
וְהַעֲרֵב נָא ה’ אֱלהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ וְלומְדֵי תורָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמְלַמֵּד תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, נותֵן הַתּורָה:

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרן וְאֶל בָּנָיו לֵאמר כּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמור לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום:
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

Kadish Al Israel

Kaddish al Yisrael
 Jewish Law / Halacha ↗️ 

Rabbi Hananya ben Akashya says: The Holy One, blessed is He, desired to grant merit to Israel.  He therefore gave them an abundance of Torah and commandments, as it is stated: Adonai wished for the sake of his (Israel’s) righteousness, He made the Torah great and gave strength.

Exalted and sanctified be His great Name in the world that He created according to His will.  May His kingdom reign, and may He cause His redemption to sprout, and may He hasten the coming of His Messiah in your lifetime and in your days, and in the lifetime of the entire House of Israel, speedily and very soon; and say: Amen.

(The next line is recited by the congregation and the mourners) May His great Name be blessed forever, and for all eternity. 

Blessed, lauded, glorified, exalted, extolled, honored, upraised and praised be the Name of the Holy One, Blessed is He, above all the blessings, songs, praises and words of consolation that may be uttered in the world; and say: Amen.

Upon Israel, upon the Rabbis, upon their disciples, and upon all of the pupils of their disciples, who delve in the holy Torah in this place, and in each and every place – may there be for us, for them and for you – grace, kindness and compassion from the Master of heaven and earth; and say: Amen.

May there be abundant peace from heaven, and life, contentment, salvation, consolation, deliverance, healing, redemption, pardon, atonement, comfort and relief for us and for His entire nation, Israel; and say: Amen.

He Who makes peace in His high places – may He, in His compassion, make peace for us and for His entire nation, Israel and say Amen.

ברכות אשר יצר

ברכות אשר יצר
הלכה (english) ↗️

מייד לאחר שעזב את חדר האמבטיהלדקלם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵם אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

הלכות ציצית ותפילין

הלכות ציצית ותפילין
הלכה (english) ↗️

ברכת טלית:

בָּרוּך אַתָּה יהוה אֱעלהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אַשֶׁר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל מִצְוַת צִיצִת

ברכת תפילין:

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִֿיחַ תְּפִלִּין

לפני שמהדק הרצועה על ראשו יאמר:
בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין:

אחר כך יכרוך שלש כריכות על האצבע האמצעי ויכרוך בתחלה כריכה אחת בפרק האמצעי ואח”כ אחת בראש פרק התחתון ואחת בסוף פרק התחתון ואומר:

וְאֵרַשתִּיךְ לִי לְעולָם:

וְאֵרַשתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים:

וְאֵרַשתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה. וְיָדַעְתְּ אֶת יהוה

Pinkhas ben Rivka Inoyatov

Пинхас (Петя) бен Ривко Иноятов
1947 – 2021
Тишрей 17

Наш папа Петя Иноятов родился 12 июня 1947 года в многоуважаемой семье Меера Иноятова и Ривки Аминовой. В семье было четверо сыновей. Петя был младшим сыном.
В 1956 году скоропостижно скончался его отец Меер Иноятов. Папе было 9 лет.
Мать Ривка Аминова заменила детям и мать, и отца. Она вырастила, дала всем им высшее образование, женила.

Петя, окончив школу, поступил в Политехнический институт на строительный факультет.
После учёбы в институте он 2 года прослужил в армии в чине лейтенанта. В 1973 году он начинает свою трудовую деятельность инженером в строительной организации. Везде, где бы он не работал, его любили и уважали, ценили как хорошего, трудолюбивого специалиста и отзывчивого сотрудника.

В 1974 году папа соединил свою судьбу с нашей мамой, Светланой Пинхасовой – внучкой из знаменитого рода рава Гавриэля Давыдова (Ханоча) и Ксио Ароновой и дочерью многоуважаемых Гриши Пинхасова и Соришки Давыдовой. В семье родились трое детей: Марина, Ирина и Исаак. Родители прожили вместе 47 лет, делили все радости и трудности жизни. Всех детей воспитали в атмосфере исполнения заповедей Торы. Они привили им с самого детства уважение к старшим, самостоятельность и взаимопомощь.

В молодом возрасте судьба распорядилась так, что в 1984 году папа потерял старшего брата Бенсиона Иноятова, а в 1987 году – второго брата Симхо Иноятова. Но он мужественно перенёс эти удары судьбы, очень много помогал семьям ушедших братьев, сыграл свадьбы их детей у нас дома. Все, кто с ним сталкивались по работе и по жизни, уважали его за скромность, доброту, чуткость и порядочность. Он всегда протягивал руку помощи всем.

В 1993 году наша семья вместе с бабушкой иммигрировали в США, обосновавшись в Нью-Йорке. Здесь мы тоже постепенно встали на ноги. Мы, дети, пошли учиться в колледжи и успешно окончили их.

В 1999 году наш папа потерял свою мамочку – нашу бабушку Ривку Аминову и по её завещанию папа отвёз и похоронил её в Иерусалиме на кладбище «Гиват Шауль».
Наши родители выдали замуж дочерей и женили сына. Папа с мамой с большим уважением относились к зятьям и невестке. У них 10 внуков. Он очень любил детей и внуков, заботился о них. Он был лучшим дедушкой, любящим мужем, любимым отцом. Папочка был нашей опорой в жизни и навсегда останется примером для подражания для всех нас – детей и внуков.

Последние 8 с половиной лет наш папа боролся с коварной болезнью, его здоровье пошатнулось, но он никогда не падал духом. Он преодолел много трудностей, но никогда не сдавался.

Но в 2020 году мы потеряли свою любимую старшую дочь и сестру Мариночку в возрасте 45 лет, и это усугубило его болезнь. В последние 6 месяцев состояние его здоровья резко ухудшилось, и коварная смерть вырвала его у нас. Он ушёл в мир иной и был благодарен всем тем, кто заботился о нём, поддерживал и помогал ему в тяжёлый период жизни.

Мы благодарны отцу и маме за то, что дали нам жизнь, вырастили нас и привили чувство любви и уважения к нашим еврейским ценностям.

Ваш светлый образ навсегда сохранится в наших сердцах.

Светлая память о вас будет жить в сердцах всех родных и близких, кому вы дарили тепло, заботу и любовь.

Помним, папа родной, твои добрые руки
И улыбку твою, и ласковый взгляд.
Ты по-прежнему нужен своим детям и внукам,
И слова твои в наших душах горят.

Как жаль, что с нами больше нет тебя,
Утраты боль не выразить словами
Но в нашей памяти остались навсегда
Твои любовь, сердечность, доброта.

Менухато бе Ган Эден

Глубоко скорбящие: жена Светлана, дети: Ирина и Валера, Исаак и Катя, зять Эдик с семьёй, брат Рибихай и Люба, внуки, двоюродные братья и сёстры, племянники, родные и близкие, кудохо.

 

Shiurs in Memory of Pinkhas ben Rivka by Rabbi Tabibov

Simho ben Rivka Inoyatov

Симхо бен Ривко Иноятов
1939 – 1987
Кислев 9

Наш отец, Симхо Иноятов родился 23 Мая 1939 года в городе Бухаре, в очень уважаемой семье Миера Иноятова и Ривко Аминовой. Он был вторым сыном в семье. С детства родители воспитали нашего отца религиозным человеком, обучили его законам Торы и чтению на Иврите, привили любовь к труду и уважение к взрослым. С юных лет наш отец отличался своей любознательностью и тягой к знаниям, проводил много времени за книгами, и также занимался спортом; играл в баскетбол, футбол и шахматы.

В 17 лет, оставшись без отца, наш папа – ученик 10-го класса средней школы – изучил работу зубного техника и начал свою трудовую деятельность. Чтобы стать квалифицированным специалистом, наш отец с 1958 по 1961 годы учился в Зубоврачебном Техникуме в начале в городе Чарджоу a затем в Мары. После окончания техникума он 2 года проработал в городе Нукусе. Понимая необходимость получения высшего образования наш отец решил продолжить свою учёбу и в 1963 году поступил в Московский Стоматологический Медицинский Институт. Успешно окончив институт, наш отец в 1968 году начинает работать врачом-стоматологом в Бухарской Областной Стоматологической Поликлинике. Постоянно работая над повышением своей квалификации и систематически усовершенствовав свои знания, он становится одним из ведущих врачей-стоматологов Бухарской области. Благодаря своему трудолюбию, невероятному терпению и выдержке он завоевал огромный авторитет среди коллег и пациентов, которые по сей день отзываются о нем добрым словом. Несмотря на всеобщее признание и уважение, он в тоже время оставался очень скромным, честным и глубоко порядочным человеком.

В 1965 году наш отец связывает свою судьбу с нашей мамой Лизой Норовой. Прожив совместно 22 года и создав крепкую и дружную семью, они воспитали двух сыновей и одну дочь. Наш папа был прекрасным семьянином, любящим отцом и надёжным другом. Он был очень гостеприимным, хозяйственным и добрым человеком, всегда готовым бескорыстно помочь людям словом и делом.

Прожив недолгую но очень плодотворную и достойную жизнь, наш отец оставил после себя доброе имя и светлую память, которая навеки сохранится в сердцах родных и близких.

Жена, дети, внуки, родные и близкие
Менухато бе Ган Еден

שמע ישראל

שמע ישראל
הלכה (english) ↗️

שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל, יְיָ  אֱלֹהֵינוּ, יְיָ  אֶחָֽד:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (ויאמר בלחש)

וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ  אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָֽבְךָ, וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר  אָֽנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל-לְבָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת  עַל-יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין  עֵינֶֽיךָ, וּכְתַבְתָּם  עַל מְזֻזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:

וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי, אֲשֶׁר  אָנֹכִי מְצַוֶּה  אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ  אֱלֹֽהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָֽתַתִּי מְטַֽר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָֽסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֽשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָֽתַתִּי  עֵשֶׂב  בְּשָֽׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ.  )יש נוהגים לומר פסוק ״השמרו״ ופסוק ״וחרה״ בלחש.  ובכ״ז יזהרו לכתחילה להשמיע לאזניו.  בא״ח וארא יב  (הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם  אֱלֹהִים  אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם.  וְחָרָה ) יפסיק מעת(  אַף-יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר  אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם  מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה  אֲשֶׁר  יְיָ נֹתֵן לָכֶם ) כאן עד בלחש: וְשַׂמְתֶּם  אֶת דְּבָרַי  אֵלֶּה עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם  אֹתָם לְאוֹת  עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין  עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם  אֹתָם  אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם  עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַעַן  יִרְבּוּ  יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָֽאֲדָמָה  אֲשֶׁר נִשְׁבַּע  יְיָ לַאֲבֹֽתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם  עַל-הָאָֽרֶץ:

 

וַיֹּאמֶר  יְיָ  אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר  אֶל-בְּנֵי  יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹֽרֹתָם, וְנָֽתְנוּ  עַל-צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם  אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם  אֶת-כָּל-מִצְוֹת  יְיָ, וַֽעֲשִׂיתֶם  אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ  אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי  עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים  אַחֲרֵיהֶֽם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם  אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם: אֲנִי יְיְ  אֱלֹֽהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי  אֶתְכֶם  מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי  יְיָ  אֱלֹהֵיכֶם: אֱמֶת.

( יְיָ  אֱלֹהֵיכֶם: אֱמֶת.)

תפילת שחרית

תפילת שחרית
הלכה (english) ↗️

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוד קֵ”י בְּוָא”ו קֵ”י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לומַר תִּקּוּן רָחֵל וְתִקּוּן לֵאָה כְּמו שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁם בְּמָקום עֶלְיון לַעֲשׂות נַחַת רוּחַ לְיוצְרֵנוּ וְלַעֲשׂות רְצון בּורְאֵנוּ.

שׁתי פּעמים ) וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:

הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוךָ, וַהֲרֵינִי אוהֵב כָּל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּנַפְשִׁ

ידענו יְיָ שאין אנחנו ראויים והגונים להתפלל לפניך, אבל סמכנו על רחמיך הרבים וחסדיך הגדולים כי חפץ חסד ומרבה להיטיב אתה, וככתוב “טוב יְיָ לכל ורחמיו על כל מעשיו” (תהלים קמה, ט), ואתה צויתנו להתפלל אליך כי אתה אלהינו ואנחנו עבדיך ועינינו לך תלויות כעיני עבדים אל יד אדוניהם

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכְרון טוב מִלְּפָנֶיךָ וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמונִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּורִיָּה. וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנו עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. וַיּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיּאמֶר הִנֵּנִי:
וַיּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּרִיָּה. וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אמַר אֵלֶיךָ:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמרו וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּו וְאֵת יִצְחָק בְּנו. וַיְבַקַּע עֲצֵי עלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַר לו הָאֱלהִים:
בַּיּום הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקום מֵרָחק:
וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פּה עִם הַחֲמור וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כּה. וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם:
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנו וַיִּקַּח בְּיָדו אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיּאמֶר אָבִי וַיּאמֶר הִנֶּנִי בְנִי. וַיּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעלָה:
וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֱלהִים יִרְאֶה לּו הַשֶּׂה לְעולָה בְּנִי. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיָּבאוּ אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַר לו הָאֱלהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרךְ אֶת הָעֵצִים. וַיַּעֲקד אֶת יִצְחָק בְּנו וַיָּשֶׂם אתו עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים:
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדו וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת. לִשְׁחט אֶת בְּנו:
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם וַיּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם. וַיּאמֶר הִנֶּנִי:
וַיּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לו מְאוּמָה. כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלהִים אַתָּה וְלא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. וַיֵּלֶךָ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעלָה תַּחַת בְּנו:
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקום הַהוּא יְיָ יִרְאֶה. אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּום בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה:
וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם. שֵׁנִית מִן הַשָּׁמַיִם:
וַיּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ . כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחול אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר איְבָיו:
וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כּל גּויֵי הָאָרֶץ. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקלִי:
וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע:

וְשָׁחַט אתו עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפנָה לִפְנֵי יְיָ . וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרן הַכּהֲנִים אֶת דָּמו עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵנוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. וּבְכֵן בְּרב רַחֲמֶיךָ תִּזְכּר לָנוּ עֲקֵדָתו שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ בֶּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום, כְּאִלּוּ אֶפְרו צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְתַבִּיט בְּאֶפְרו לְרַחֵם עָלֵינוּ, וּלְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות, וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל חֵטְא וְעָון, וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוב וּשְׁנותֵינוּ בַּנְּעִימִים:

רִבּונו שֶׁל עולָם. כְּמו שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ. וְיִגּולוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּותֶיךָ. וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדול יָשׁוּב חֲרון אַפָּךְ. מֵעַמָּךְ וּמֵעִירָךְ וּמֵאַרְצָךְ וּמִנַּחֲלָתָךְ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתורָתָךְ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדָּךְ כָּאָמוּר:
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוב. וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּר וְהָאָרֶץ אֶזְכּר:
וְנֶאֱמַר וְאַף גַּם זאת בִּהְיותָם בְּאֶרֶץ איְבֵיהֶם לא מְאַסְתִּים וְלא גְעַלְתִּים לְכַלּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. כִּי אֲנִי יְיָ אֱלהֵיהֶם:
וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁנִים. אֲשֶׁר הוצֵאתִי אתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּויִם לִהְיות לָהֶם לֵאלהִים אֲנִי יְיָ :
וְנֶאֱמַר וְשָׁב יְיָ אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ. וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלהֶיךָ שָׁמָּה:
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם. מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:
וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ. וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבתֶיךָ:
וְנֶאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ. הֱיֵה זְרעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה:
וְנֶאֱמַר וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ:
וְנֶאֱמַר בְּכָל צָרָתָם לו צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הושִׁיעָם בְּאַהֲבָתו וּבְחֶמְלָתו הוּא גְאָלָם. וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עולָם:

(יכוין לי”ג מדות) וְנֶאֱמַר מִי אֵל כָּמוךָ נשֵׂא עָון וְעבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתו. לא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּו כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲונתֵינוּ. וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלות יָם כָּל חַטּאתָם:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:
וְנֶאֱמַר וַהֲבִיאותִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עולתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצון עַל מִזְבְּחִי. כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים:
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁיעוּר הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיון וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּורָה:
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם עושֶׂה אותָם אוכֵל מִפֵּירותֵיהֶם בָּעולָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לו לְעולָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן. כִּבּוּד אָב וָאֵם. וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וּבִקּוּר חולִים. וְהַכְנָסַת אורְחִים. וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַכְּנֶסֶת. וַהֲבָאַת שָׁלום בֵּין אָדָם לַחֲבֵירו. וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּו. וְתַלְמוּד תּורָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם:

לְעולָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר כְּבַגָּלוּי וּמודֶה עַל הָאֱמֶת. וְדובֵר אֱמֶת בִּלְבָבו וְיַשְׁכִּים וְיאמַר:
רִבּון הָעולָמִים וַאֲדונֵי הָאֲדונִים. לא עַל צִדְקתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
אֲדנָי שְׁמָעָה אֲדנָי סְלָחָה אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:

מַה אֲנַחְנוּ מַה חַיֵּינוּ. מַה חַסְדֵּנוּ מַה צִּדְקותֵינוּ. מַה כּחֵנוּ מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ הֲלא כָּל הַגִּבּורִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ. וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלא הָיוּ. וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבונִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל. כִּי כָל מַעֲשֵׂינוּ תהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ:
וּמותַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכּל הָבֶל:

לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהורָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּון לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ וְכָל הַגּויִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ שֶׁנֶּאֱמַר הֵן גּויִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ. הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּול:

אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ בְּנֵי אַבְרָהָם אהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּו בְּהַר הַמּרִיָּה. זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ עֲדַת יַעֲקב בִּנְךָ בְכורֶךָ. שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אותו וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּו קָרָאתָ אותו יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן:

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהודות לָךְ וּלְשַׁבְּחָךְ וּלְפָאֲרָךְ וּלְרומְמָךְ וְלִתֵּן שִׁיר שֶׁבַח וְהודָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדול וְחַיָּבִים אֲנַחְנוּ לומַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה בְּכָל יום תָּמִיד. אַשְׁרֵנוּ מַה טּוב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּורָלֵנוּ. וּמַה יָפָה מְאד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְׁרֵנוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּות וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁות. וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ בְּכָל יום תָּמִיד אומְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלהֵינוּ, יְיָ אֶחָד:

בלחש – בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד. ע”כ:

אַתָּה הוּא אֶחָד קודֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעולָם וְאַתָּה הוּא אֶחָד לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעולָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעולָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא אֵל בָּעולָם הַבָּא. וְאַתָּה הוּא וּשְׁנותֶיךָ לא יִתָּמּוּ:
קַדֵּשׁ שְׁמָךְ בְּעולָמָךְ עַל עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. וּבִישׁוּעָתְךָ מַלְכֵּנוּ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ. וְתושִׁיעֵנוּ בְקָרוב לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ הַמְקַדֵּשׁ שְׁמו בָרַבִּים:

אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיונִים וְהַתַּחְתּונִים. אַתָּה הוּא רִאשׁון וְאַתָּה הוּא אַחֲרון וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלהִים. קַבֵּץ נְפוּצות קוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָל בָּאֵי עולָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלהִים לְבַדְּךָ לְכל מַמְלְכות הָאָרֶץ. אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ:
אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וּמִי בְכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיונִים וּבַתַּחְתּונִים שֶׁיּאמַר לָךְ מַה תַּעֲשֶׂה וּמַה תִּפְעָל. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַי וְקַיָּם עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי צְפַנְיָה חוזָךְ כָּאָמוּר בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם. כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר יְיָ :

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִמְחול לָנוּ אֶת כָּל חַטּאתֵינוּ. וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲונותֵינוּ. וְתִמְחול וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. וְשֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ. כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְתורָתָךְ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדָּךְ כָּאָמוּר:וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמר:

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמועֲדו:
וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ ליְיָ . כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים שְׁנַיִם לַיּום עלָה תָמִיד:
אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבּקֶר. וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם:
וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סלֶת לְמִנְחָה. בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין:
עלַת תָּמִיד. הָעֲשֻׂיָּה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחחַ אִשֶּׁה ליְיָ :
וְנִסְכּו רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד. בַּקּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר ליְיָ :
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. כְּמִנְחַת הַבּקֶר וּכְנִסְכּו תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחחַ ליְיָ :

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:

וַיּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה:
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדרתֵיכֶם:

תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יום. מַחֲצִיתו בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתו בָּעֶרֶב. וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול וְנוטֵל מֵהֶם מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:
(א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּורֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבונָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה.
(ה) מור. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּום. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.
(ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. (י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה. (יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה. בּורִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין.
יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדומִית רובַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שְׁרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּורִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה כְּדֵי לְשַׁפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד:

תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אומֵר כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

תָּנֵי בַר קַפָּרָא אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קָרְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמוד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה ליְיָ :

יְיָ צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
יְיָ צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:
וְעָרְבָה ליְיָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמנִיּות:

אַבַּיֵּי. הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל. מַעֲרָכָה גְדולָה קודֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטרֶת. וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטרֶת קודֶמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים. וְסִדּוּר שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים קודֶם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קודֶם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרות. וַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרות קודֶמֶת לְדַם הַתָּמִיד. וְדַם הַתָּמִיד קודֶם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרות. וַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרות קודֶמֶת לִקְטרֶת. וּקְטרֶת לְאֵבָרִים. וְאֵבָרִים לְמִנְחָה. וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין. וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין. וּנְסָכִין לְמוּסָפִין. וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין. וּבָזִיכִין קודְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים:
עָלֶיהָ הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנות כֻּלָּם:

אָנָּא בְּכחַ. גְּדוּלַת יְמִינֶךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה: (יום אי)

קַבֵּל רִנַּת. עַמֶּךָ, שַׂגְּבֵנוּ. טַהֲרֵנוּ נורָא: (יום בי)

נָא גִבּור. דּורְשֵׁי יִחוּדֶךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם: (יום גי)

בָּרְכֵם טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם: (יום די)

חָסִין קָדושׁ. בְּרוב טוּבְךָ. נַהֵל עֲדָתֶךָ: (יום הי)

יָחִיד גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְּנֵה. זוכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ: (יום וי)

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ. יודֵעַ תַּעֲלוּמות: (שׁבת)

בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד: (ויאמר בלחש)

רִבּון הָעולָמִים אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמועֲדו. וְלִהְיות כּהֲנִים בַּעֲבודָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲונותֵינוּ חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד וְאֵין לָנוּ לא כהֵן בַּעֲבודָתו. וְלא לֵוִי בְּדוּכָנו. וְלא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדו. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ:

לָכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתותֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרוּצֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמועֲדו וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדו. כְּמו שֶׁנֶּאֱמַר וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. וְנֶאֱמַר וְשָׁחַט אותו עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפנָה לִפְנֵי יְיָ . וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרן הַכּהֲנִים אֶת דָּמו עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
וְנֶאֱמַר זאת הַתּורָה לָעלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם. וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים:

אֵיזֶהוּ מְקומָן שֶׁל זְבָחִים? קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון. פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יום הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפון. וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן

מְעַכֶּבֶת. שִׁיְּירֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון אִם לא נָתַן לא עִכֵּב:
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון. וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפון. וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת. שִׁיְּירֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון. אִם לא נָתַן לא עִכֵּב. אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדֶּשֶׁן:

חַטּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד אֵלּוּ הֵן חַטּאת הַצִּבּוּר. שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מועֲדות שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון. וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפון. וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנות עַל אַרְבַּע קְרָנות. כֵּיצַד. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּובֵב וּבָא לו לְקֶרֶן דְּרומִית מִזְרָחִית. מִזְרָחִית צְפונִית. צְפונִית מַעֲרָבִית. מַעֲרָבִית דְּרומִית. שִׁיְּירֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד הַדְּרומִי. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיום וָלַיְלָה עַד חֲצות:

הָעלָה קדֶשׁ קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפון. וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים:

זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמות. אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמות. אֲשַׁם גְּזֵלות. אֲשַׁם מְעִילות. אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה. אֲשַׁם נָזִיר. אֲשַׁם מְצורָע. אָשָׁם תָּלוּי. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפון וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיום וָלַיְלָה עַד חֲצות:

הַתּודָה וְאֵיל נָזִיר קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקום בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לְיום וָלַיְלָה עַד חֲצות. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוצֵא בָהֶם אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:

שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקום בָּעֲזָרָה. וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוצֵא בָהֶם אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:

הַבְּכור וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקום בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת. וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן הַבְּכור נֶאֱכָל לַכּהֲנִים. וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם. וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַפֶּסַח אֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה. וְאֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצות. וְאֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו. וְאֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:

רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אומֵר בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּות הַתּורָה נִדְרֶשֶׁת.
(א) מִקַּל וָחומֶר.
(ב) מִגְּזֵרָה שָׁוָה.
(ג) מִבִּנְיַן אָב וְכָתוּב אֶחָד. וּמִבִּנְיַן אָב וּשְׁנֵי כְתוּבִים.
(ד) מִכְּלָל וּפְרָט.
(ה) מִפְּרָט וּכְלָל.
(ו) כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אֵי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.
(ז) מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט. וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.
(ח) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. לא לְלַמֵּד עַל עַצְמו יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּו יָצָא.
(ט) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל. וְיָצָא לִטְעון טָעוּן אַחֵר שֶׁהוּא כְעִנְיָנו. יָצָא לְהָקֵל וְלא לְהַחְמִיר.
(י) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעון טָעוּן אַחֵר שֶׁלּא כְעִנְיָנו יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.
(יא) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּון בְּדָבָר חָדָשׁ. אֵי אַתָּה יָכול לְהַחֲזִירו לִכְלָלו עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלו בְּפֵרוּשׁ.
(יב) וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנו וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּופו.
(יג) וְכַן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁיָּבא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם:

יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אומֵר הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר וְרָץ כַּצְּבִי וְגִבּור כָּאֲרִי לַעֲשׂות רְצון אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם:
הוּא הָיָה אומֵר. עַז פָּנִים לַגֵּיהִנָּם וּבשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ לַעֲשׂות חֻקֵּי רְצונָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם:

קדיש על ישראל

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

הודוּ ליְיָ קִרְאוּ בִשְׁמו. הודִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילתָיו:
שִׁירוּ לו זַמְּרוּ לו. שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאתָיו:
הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁו. יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ :
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּו. בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:
זִכְרוּ נִפְלְאתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה. מפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ:
זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּו. בְּנֵי יַעֲקב בְּחִירָיו:
הוּא יְיָ אֱלהֵינוּ. בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:
זִכְרוּ לְעולָם בְּרִיתו. דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּור:
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם. וּשְׁבוּעָתו לְיִצְחָק:
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקב לְחק. לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עולָם:
לֵאמר לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן. חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:
בִּהְיותְכֶם מְתֵי מִסְפָּר. כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:
וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוי אֶל גּוי. וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:
לא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם. וַיּוכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:
אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי. וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:
שִׁירוּ ליְיָ כָּל הָאָרֶץ. בַּשְּׂרוּ מִיּום אֶל יום יְשׁוּעָתו:
סַפְּרוּ בַגּויִם אֶת כְּבודו. בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאתָיו:
כִּי גָּדול יְיָ וּמְהֻלָּל מְאד. וְנורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים:
כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. (יפסיק מעט) ויְיָ שָׁמַיִם עָשָׂה:
הוד וְהָדָר לְפָנָיו. עז וְחֶדְוָה בִּמְקמו:

הָבוּ ליְיָ מִשְׁפְּחות עַמִּים. הָבוּ ליְיָ כָּבוד וָעז:
הָבוּ ליְיָ כְּבוד שְׁמו. שְׂאוּ מִנְחָה וּבאוּ לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּ ליְיָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ:
חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ. אַף תִּכּון תֵּבֵל בַּל תִּמּוט:
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ. וְיאמְרוּ בַגּויִם יְיָ מָלָךְ:
יִרְעַם הַיָּם וּמְלואו. יַעֲלץ הַשָּׂדֶה וְכָל אֲשֶׁר בּו:
אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר. מִלִּפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפּוט אֶת הָאָרֶץ:
הודוּ ליְיָ כִּי טוב. כִּי לְעולָם חַסְדּו:
וְאִמְרוּ הושִׁיעֵנוּ אֱלהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּויִם לְהודות לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ. לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:
בָּרוּךְ יְיָ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעולָם וְעַד הָעלָם. וַיּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל ליְיָ :

רומְמוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדם רַגְלָיו קָדושׁ הוּא:
רומְמוּ יְיָ אֱלהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁו. כִּי קָדושׁ יְיָ אֱלהֵינוּ:
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון. וְלא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּו. וְלא יָעִיר כָּל חֲמָתו:
אַתָּה יְיָ לא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי. חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי:
זְכר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
תְּנוּ עז לֵאלהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתו. וְעֻזּו בַּשְּׁחָקִים:
נורָא אֱלהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ. אֵל יִשְׂרָאֵל. הוּא נתֵן עז וְתַעֲצֻמות לָעָם בָּרוּךְ אֱלהִים:

אֵל נְקָמות יְיָ . אֵל נְקָמות הופִיעַ:
הִנָּשֵׂא שׁפֵט הָאָרֶץ. הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים:
ליְיָ הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶּלָה:
יְיָ צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
יְיָ צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:
הושִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ. וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעולָם:
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה ליְיָ . עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא:
כִּי בו יִשְׂמַח לִבֵּנוּ. כִּי בְשֵׁם קָדְשׁו בָטָחְנוּ:
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ. וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ:
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ. וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ:
אָנכִי יְיָ אֱלהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו:
וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי. יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אָשִׁירָה ליְיָ . כִּי גָמַל עָלָי (ס”ת יל”י):

גם בחנוכה יתחיל יתחיל “ארוממך” ולא יאמר פסוק “מזמור שיר חנוכת”. 
אֲרומִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי. וְלא שִׂמַחְתָּ איְבַי לִי:
יְיָ אֱלהָי. שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאול נַפְשִׁי. חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בור:
זַמְּרוּ ליְיָ חֲסִידָיו. וְהודוּ לְזֵכֶר קָדְשׁו:
כִּי רֶגַע בְּאַפּו חַיִּים בִּרְצונו בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי. וְלַבּקֶר רִנָּה:
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי. בַּל אֶמּוט לְעולָם:
יְיָ בִּרְצונְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עז. הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל:
אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא. וְאֶל אֲדנָי אֶתְחַנָּן:
מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיודְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ:
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי. יְיָ הֱיֵה עזֵר לִי:
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחול לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוד וְלא יִדּם. (יפסיק מעט) יְיָ אֱלהַי לְעולָם אודֶךָּ:

בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה אומרים:
יְיָ הוּא הָאֱלהִים. יְיָ הוּא הָאֱלהִים. ב”פ:

יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד. ב”פ:
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

הושִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּויִם לְהודות לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ. לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:
בָּרוּךְ יְיָ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעולָם וְעַד הָעולָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָה:
כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִנת מִזְמור שִׁיר:
אֱלהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ. בְּכָל גּויִם יְשׁוּעָתֶךָ:
יודוּךָ עַמִּים אֱלהִים. יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁר.
וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:
יודוּךָ עַמִּים אֱלהִים. יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלהִים אֱלהֵינוּ:
יְבָרְכֵנוּ אֱלהִים. וְיִירְאוּ אותו כָּל אַפְסֵי אֶרֶץ:

מ״ברוך שאמר״ עד סוף תפלת שמונה עשרה אסור להפסיק בדיבור כלל

כיון שהתחיל לומר ״ברוך שאמר״ – יאחוז בידו הציציות של שני הכנפות שכנפות שכנגד פניו, וישארו בידו עד סוף ״ברוך שאמר״, ואז ינשקם ויניחם

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעולָם. בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ אומֵר וְעשֶׂה. בָּרוּךְ גּוזֵר וּמְקַיֵּם. בָּרוּךְ עשֶׂה בְרֵאשִׁית. בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּות. בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוב לִירֵאָיו. בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. בָּרוּךְ פּודֶה וּמַצִּיל. בָּרוּךְ שְׁמו. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם הָאֵל אָב הָרַחְמָן הַמְּהֻלָּל בְּפֶה עַמּו. מְשֻׁבָּח וּמְפאָר בִּלְשׁון חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךָ נְהַלְלָךְ יְיָ אֱלהֵינוּ. בִּשְׁבָחות וּבִזְמִירות. וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ. וּנְפָאֲרָךְ. וְנַמְלִיכָךְ. וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ יָחִיד חַי הָעולָמִים. מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפאָר עֲדֵי עַד שְׁמו הַגָּדול. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחות:

מִזְמור לְתודָה. הָרִיעוּ ליְיָ כָּל הָאָרֶץ:
עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה. בּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:
דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלו אֲנַחְנוּ. עַמּו וְצאן מַרְעִיתו:
בּאוּ שְׁעָרָיו בְּתודָה חֲצֵרותָיו בִּתְהִלָּה. הודוּ לו בָּרְכוּ שְׁמו:
כִּי טוב יְיָ לְעולָם חַסְדּו. וְעַד דּר וָדר אֱמוּנָתו:

(ש) יְהִי כְבוד יְיָ לְעולָם. יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו:
(ד) יְהִי שֵׁם יְיָ מְברָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
(י) מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבואו. מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ :
(ש) רָם עַל כָּל גּויִם יְיָ . עַל הַשָּׁמַיִם כְּבודו:
(י) יְיָ שִׁמְךָ לְעולָם. יְיָ זִכְרְךָ לְדר וָדר:
(ד) יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאו. וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה:
(ד) יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ. וְיאמְרוּ בַגּויִם יְיָ מָלָךְ:
(י) יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
(ש) יְיָ מֶלֶךְ עולָם וָעֶד. אָבְדוּ גויִם מֵאַרְצו:
(ד) יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּויִם. הֵנִיא מַחְשְׁבות עַמִּים:
(ש) רַבּות מַחֲשָׁבות בְּלֶב אִישׁ. וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם:
(י) עֲצַת יְיָ לְעולָם תַּעֲמד. מַחְשְׁבות לִבּו לְדר וָדר:
(י) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי. הוּא צִוָּה וַיַּעֲמד:
(ש) כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּון. אִוָּה לְמושָׁב לו:
(ד) כִּי יַעֲקב בָּחַר לו יָהּ. יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָתו:
(י) כִּי לא יִטּשׁ יְיָ עַמּו. וְנַחֲלָתו לא יַעֲזב:
(ד) וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון וְלא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּו. וְלא יָעִיר כָּל חֲמָתו:
(ש) יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו. אַשְׁרֵי הָעָם שיְיָ אֱלהָיו:
תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ. וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
בְּכָל יום אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
גָּדול יְיָ וּמְהֻלָּל מְאד. וְלִגְדֻלָּתו אֵין חֵקֶר:
דּור לְדור יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ:
הֲדַר כְּבוד הודֶךָ. וְדִבְרֵי נִפְלְאותֶיךָ אָשִׂיחָה:
וֶעֱזוּז נורְאותֶיךָ יאמֵרוּ. וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ . אֶרֶךְ אפיים וּגְדָל חָסֶד:
טוב יְיָ לַכּל. וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
יודוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה:
כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ. וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרתָיו. וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו:
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עלָמִים. וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר:
סומֵךְ יְיָ לְכָל הַנּפְלִים. וְזוקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו. וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
קָרוב יְיָ לְכָל קרְאָיו. לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיושִׁיעֵם:
שׁומֵר יְיָ אֶת כָּל אהֲבָיו. וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁו לְעולָם וָעֶד:
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עולָם הַלְלוּיָהּ:

הַלְלוּיָהּ. הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ :
אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי. אֲזַמְּרָה לֵאלהַי בְּעודִי:
אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים. בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לו תְשׁוּעָה:
תֵּצֵא רוּחו יָשֻׁב לְאַדְמָתו. בַּיּום הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתּנתָיו:
אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקב בְּעֶזְרו. שִׂבְרו עַל יְיָ אֱלהָיו:
עשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם. הַשּׁמֵר אֱמֶת לְעולָם:
עשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים נתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים. יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים:
יְיָ פּקֵחַ עִוְרִים יְיָ זקֵף כְּפוּפִים. יְיָ אהֵב צַדִּיקִים:
יְיָ שׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתום וְאַלְמָנָה יְעודֵד. וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת:
יִמְלךְ יְיָ לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:

הַלְלוּיָהּ. כִּי טוב זַמְּרָה אֱלהֵינוּ. כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:
בּונֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ . נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:
הָרופֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב. וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבותָם:
מונֶה מִסְפָּר לַכּוכָבִים. לְכֻלָּם שֵׁמות יִקְרָא:
גָּדול אֲדונֵינוּ וְרַב כּחַ. לִתְבוּנָתו אֵין מִסְפָּר:
מְעודֵד עֲנָוִים יְיָ . מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ:
עֱנוּ ליְיָ בְּתודָה. זַמְּרוּ לֵאלהֵינוּ בְּכִנּור:
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר. הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:
נותֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ. לִבְנֵי ערֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:
לא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ. לא בְשׁוקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:
רוצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו. אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּו:
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ . הַלְלִי אֱלהַיִךְ צִיּון:
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ. בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:
הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלום. חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:
הַשּׁלֵחַ אִמְרָתו אָרֶץ. עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרו:
הַנּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר. כְּפור כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:
מַשְׁלִיךְ קַרְחו כְפִתִּים. לִפְנֵי קָרָתו מִי יַעֲמד:
יִשְׁלַח דְּבָרו וְיַמְסֵם. יַשֵּׁב רוּחו יִזְּלוּ מָיִם:
מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקב. חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:
לא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:

הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֶת ה’ מִן הַשָּׁמַיִם. הַלְלוּהוּ בַּמְּרומִים:
הַלְלוּהוּ כָּל מַלְאָכָיו. הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו:
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ. הַלְלוּהוּ כָּל כּוכְבֵי אור:
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם. וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה’. כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ.
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעולָם. חָק נָתַן וְלא יַעֲבור:
הַלְלוּ אֶת ה’ מִן הָאָרֶץ. תַּנִּינִים וְכָל תְּהמות:
אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטור. רוּחַ סְעָרָה עשָׂה דְבָרו:
הֶהָרִים וְכָל גְּבָעות. עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים:
הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה. רֶמֶשׂ וְצִפּור כָּנָף:
מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים. שָׂרִים וְכָל שׁפְטֵי אָרֶץ:
בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלת. זְקֵנִים עִם נְעָרִים:
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה’ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמו לְבַדּו. הודו עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:
וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּו תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרבו הַלְלוּיָהּ:

הַלְלוּיָהּ. שִׁירוּ לה’ שִׁיר חָדָשׁ. תְּהִלָּתו בִּקְהַל חֲסִידִים:
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו. בְּנֵי צִיּון יָגִילוּ בְמַלְכָּם:
יְהַלְלוּ שְׁמו בְמָחול. בְּתף וְכִנּור יְזַמְּרוּ לו:
כִּי רוצֶה ה’ בְּעַמּו. יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה:
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוד. יְרַנְנוּ עַל מִשְׁכְּבותָם:
רומְמות אֵל בִּגְרונָם. וְחֶרֶב פִּיפִיּות בְּיָדָם:
לַעֲשׂות נְקָמָה בַגּויִם. תּוכֵחות בַּלְּאֻמִּים:
לֶאְסר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים. וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:
לַעֲשׂות בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָה:

הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁו. הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּו: 
הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרתָיו. הַלְלוּהוּ כְּרב גֻּדְלו:
הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁופָר. הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּור:
הַלְלוּהוּ בְּתף וּמָחול. הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב:
הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע. הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:
כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:
כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

בָּרוּךְ יְיָ לְעולָם אָמֵן וְאָמֵן:
בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּון שׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ:
בָּרוּךְ יְיָ אֱלהִים אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל. עשֵׂה נִפְלָאות לְבַדּו:
וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבודו לְעולָם וְיִמָּלֵא כְבודו אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

יעמוד ויאמר בכונה;

וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. וַיּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעולָם וְעַד עולָם:
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוד כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ:
וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוד מִלְּפָנֶיךָ ) באומרו ״ואתה מושל בכל״ יתן שלש פרוטות ליד של העני או הגואי, וימסור שתי פרוטות בבת אחת, ואחר כך את הפרוטה השלישית. ואם אין שם עני או גבאי – ימסור ליד שמאל של עצמו. ( וְאַתָּה מושֵׁל בַּכּל וּבְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה. וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל:
וְעַתָּה אֱלהֵינוּ מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ. וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ:
וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבדֶךָ וּמְרומַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה:
אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים:
אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוצֵאתו מֵאוּר כַּשְׂדִּים. וְשַׂמְתָּ שְׁמו אַבְרָהָם:
וּמָצָאתָ אֶת לְבָבו נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ וְכָרות עִמּו הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעו. וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה:
וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף:
וַתִּתֵּן אתת וּמפְתִים בְּפַרְעה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצו,
כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם. וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּום הַזֶּה:
וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה.
וְאֶת רדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצולת כְּמו אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים:

וַיּושַׁע יְיָ בַּיּום הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם:
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ . וַיַּאֲמִינוּ ביְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדּו:

אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת ליְיָ וַיּאמְרוּ לֵאמר. אָשִׁירָה ליְיָ כִּי גָאה גָּאָה סוּס וְרכְבו רָמָה בַיָּם:
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלהֵי אָבִי וַאֲרמְמֶנְהוּ:
יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה. יְיָ שְׁמו:
מַרְכְּבות פַּרְעה וְחֵילו יָרָה בַיָּם. וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף:
תְּהמת יְכַסְיֻמוּ. יָרְדוּ בִמְצולת כְּמו אָבֶן:
יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכּחַ. יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אויֵב:
וּבְרב גְּאונְךָ תַּהֲרס קָמֶיךָ. תְּשַׁלַּח חֲרנְךָ יאכְלֵמו כַּקַּשׁ:
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמו נֵד נזְלִים. קָפְאוּ תְהמת בְּלֶב יָם:
אָמַר אויֵב אֶרְדּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל. תִּמְלָאֵמו נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּורִישֵׁמו יָדִי:
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמו יָם. צָלֲלוּ כַּעופֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים:
מִי כָמכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמכָה נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ. נורָא תְהִלּת עשֵׂה פֶלֶא:
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמו אָרֶץ:
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זּוּ גָּאָלְתָּ. נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ:
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן. חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת:
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדום אֵילֵי מואָב יאחֲזֵמו רָעַד. נָמגוּ כּל ישְׁבֵי כְנָעַן:
תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן. עַד יַעֲבור עַמְּךָ יְיָ עַד יַעֲבר עַם זוּ קָנִיתָ:
תְּבִאֵמו וְתִטָּעֵמו בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכון לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ . מִקְדָּשׁ אֲדנָי כּונְנוּ יָדֶיךָ:
יְיָ יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:
יְיָ יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:
יְיָ מַלְכוּתֵיהּ קָאִים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:

כִּי בָא סוּס פַּרְעה בְּרִכְבּו וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוךְ הַיָּם:

כִּי ליְיָ הַמְּלוּכָה. וּמושֵׁל בַּגּויִם:
וְעָלוּ מושִׁעִים בְּהַר צִיּון לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו. וְהָיְתָה ליְיָ הַמְּלוּכָה:
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

ברכת “ישתבח” יש בה י”ג שבחים כנגד י”ג מדות. 
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד.
(א) שִׁיר (ב) וּשְׁבָחָה. (ג) הַלֵּל (ד) וְזִמְרָה. (ה) עז. (ו) וּמֶמְשָׁלָה. (ז) נֶצַח. (ח) גְּדוּלָה. (ט) גְּבוּרָה. (י) תְּהִלָּה. (יא) וְתִפְאֶרֶת. (יב) קְדֻשָּׁה. (יג) וּמַלְכוּת. בְּרָכות וְהודָאות לְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ. וּמֵעולָם וְעַד עולָם אַתָּה אֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ גָּדול וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחות. אֵל הַהודָאות. אֲדון הַנִּפְלָאות. בּורֵא כָּל הַנְּשָׁמות. רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעולָמִים אָמֵן:

בעשרת ימי תשובה: 
שִׁיר הַמַּעֲלות. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ :
אֲדנָי שִׁמְעָה בְּקולִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבות. לְקול תַּחֲנוּנָי:
אִם עֲונות תִּשְׁמָר יָהּ. אֲדנָי מִי יַעֲמד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לְמַעַן תִּוָּרֵא:
קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי. וְלִדְבָרו הוחָלְתִּי:
נַפְשִׁי לַאדנָי. מִשּׁמְרִים לַבּקֶר שׁמְרִים לַבּקֶר:
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד. וְהַרְבֵּה עִמּו פְדוּת:
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכּל עֲונותָיו. ע”כ:

 

חצי קדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

ואומר החזן: בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְברָךְ:

ועונים הקהל: בָּרוּךְ יְיָ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:

וחוזר החזן: בָּרוּךְ יְיָ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, יוצֵר (ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשק) אור וּבורֵא חשֶׁךְ. עושֶׂה שָׁלום וּבורֵא אֶת הַכּל: הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבו מְחַדֵּשׁ בְּכָל יום תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:
מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ:
הַמֶּלֶךְ הַמְּרומָם לְבַדּו מֵאָז הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימות עולָם:
אֱלהֵי עולָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ. אֲדון עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ:
אֵל בָּרוּךְ גְּדול דֵּעָה הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה טוב יָצַר כָּבוד לִשְׁמו מְאורות נָתַן סְבִיבות עֻזּו פִּנּות צִבְאות קְדושִׁים רומְמֵי שַׁדַּי תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוד אֵל וּקְדֻשָׁתו:
תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת עַל כָּל שֶׁבַח מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ. וְעַל מְאורֵי אור שֶׁיָּצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה:

תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגואֲלֵנוּ בּורֵא קְדושִׁים יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עומְדִים בְּרוּם עולָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקול. דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עולָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּורִים (ר”ת שם אב”ג). כֻּלָּם קְדושִׁים. כֻּלָּם עושִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצון קונֵיהֶם וְכֻלָּם פּותְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה וּמְבָרְכִין. וּמְשַׁבְּחִין. וּמְפָאֲרִין. וּמַקְדִּישִׁין. וּמַעֲרִיצִין. וּמַמְלִיכִין. אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא קָדושׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עול מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה. וְנותְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה. לְהַקְדִּישׁ לְיוצְרָם בְּנַחַת רוּחַ. בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדוּשָׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עונִים בְּאֵימָה. וְאומְרִים בְּיִרְאָה:
קָדושׁ קָדושׁ. קָדושׁ יְיָ צְבָאות. מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:
וְהָאופַנִּים וְחַיּות הַקּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדול מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת הַשְּׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאומְרִים:
בָּרוּךְ כְּבוד יְיָ מִמְּקומו:

לָאֵל בָּרוּךְ. נְעִימות יִתֵּנוּ. לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. זְמִירות יאמֵרוּ. וְתִשְׁבָּחות יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּו מָרום וְקָדושׁ. פּועֵל גְּבוּרות. עושֶׂה חֲדָשׁות. בַּעַל מִלְחָמות. זורֵעַ צְדָקות. מַצְמִיחַ יְשׁוּעות. בּורֵא רְפוּאות. נורָא תְהִלּות. אֲדון הַנִּפְלָאות. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבו בְּכָל יום תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר לְעשֵׂה אורִים גְּדלִים. כִּי לְעולָם חַסְדּו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , יוצֵר הַמְּאורות: 

אַהֲבַת עולָם אֲהַבְתָּנו יְיָ אֱלהֵינוּ. חֶמְלָה גְּדולָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדול וּבַעֲבוּר אֲבותֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בָךְ וַתְּלַמְּדֵמו חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין. לְהַשְׂכִּיל. לִשְׁמועַ. לִלְמוד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמור וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּורָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ. וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. לא נֵבושׁ וְלא נִכָּלֵם וְלא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא בָטָחְנוּ. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִישׁוּעָתֶךָ. וְרַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבוּנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד. מַהֵר וְהָבֵא עָלֵינוּ ( כשיאמר ״ברכה ושלום״ וכוי, יקוץ כל ארבע כנפות הטלית, ויאחזם בידו השמאלית בין הזרת והקמיצה, וישימם כנגד הלב שהוא בשמאל, ויעשה כך עד שיאמר ״ודבריו חיים וקיימים … לעד״ אשר בברכת ״אמת ויציב״ שלאחר קריאת שמע ) בְּרָכָה וְשָׁלום מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפות כָּל הָאָרֶץ. וּשְׁבור עול הַגּויִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהולִיכֵנוּ מְהֵרָה קומְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי אֵל פּועֵל יְשׁוּעות אַתָּה וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁון. וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדול בְּאַהֲבָה לְהודות לָךְ וּלְיַחֶדְךָ לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת שִׁמְךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַבּוחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָֽד:

( ויאמר בלחש )  בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד

וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָֽבְךָ, וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל-לְבָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ, וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:

וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹֽהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָֽתַתִּי מְטַֽר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָֽסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֽשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָֽתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֽׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ. ( יש נוהגים לומר פסוק ״השמרו״ ופסוק ״וחרה״ בלחש. ובכ״ז יזהרו לכתחילה להשמיע לאזניו. בא״ח וארא יב ) הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה ( יפסיק מעת ) אַף-יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם ( כאן עד בלחש ) : וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹֽתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל-הָאָֽרֶץ:

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹֽרֹתָם, וְנָֽתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְיָ, וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶֽם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם: אֲנִי יְיְ אֱלֹֽהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם: אֱמֶת.

וחוזר הש”ץ : יְיָ אֱלהֵיכֶם אֱמֶת:

וְיַצִּיב. וְנָכון. וְקַיָּם. וְיָשָׁר. וְנֶאֱמָן. וְאָהוּב. וְחָבִיב. וְנֶחְמָד. וְנָעִים. וְנורָא. וְאַדִּיר. וּמְתֻקָּן. וּמְקֻבָּל. וְטוב. וְיָפֶה. הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד:
אֱמֶת אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדור וָדור הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם וְכִסְאו נָכון וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתו לָעַד קַיֶּמֶת:
וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְנֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד ( כשיאמר ״לעד״, ינשק הציציות שבידו ויעבירם על־גבי עיניו, ויניחם מידיו ) וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבותֵינוּ. עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים דָּבָר טוב וְקַיָּם. בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה חק וְלא יַעֲבור:
אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבותֵינוּ. גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ. יוצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּודֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעולָם הוּא שְׁמֶךָ וְאֵין לָנוּ עוד אֱלהִים זוּלָתְךָ סֶלָה:

עֶזְרַת אֲבותֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּור וָדור. בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ:
אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ. וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו:
אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא אָדון לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם לְאָבות וּבָנִים:
אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁון וְאַתָּה הוּא אַחֲרון. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּואֵל וּמושִׁיעַ:
אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרַגְתָּ וּבְכורְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאַלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים עָבְרוּ יָם. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לא נותָר:
עַל זאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרומְמוּ לָאֵל וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירות שִׁירות וְתִשְׁבָּחות בְּרָכות וְהודָאות לַמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא. גָּדול וְנורָא. מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרום. מוצִיא אֲסִירִים. פּודֶה עֲנָוִים. עוזֵר דַּלִּים הָעונֶה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלּות לָאֵל עֶלְיון גּואֲלָם בָּרוּךְ הוּא וּמְבורָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְרוּ כֻלָּם:
מִי כָמכָה בָּאֵלִים יְיָ מִי כָּמכָה נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ. נורָא תְהִלּת עשֵׂה פֶלֶא:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדול עַל שְׂפַת הַיָּם יַחַד כֻּלָּם הודוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ:
יְיָ יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר גּואֲלֵנוּ יְיָ צְבָאות שְׁמו. קְדושׁ יִשְׂרָאֵל:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

תפילת עמידה

אֲדנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

א. אבות
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, אֱלהֵי אַבְרָהָם. אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב. הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. אֵל עֶלְיון. גּומֵל חֲסָדִים טובִים. קונֵה הַכּל וְזוכֵר חַסְדֵי אָבות. וּמֵבִיא גּואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

בעשרת ימי תשובה אומרים – זָכְרֵנוּ לְחַיִּים. מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים. כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים. לְמַעֲנָךְ אֱלהִים חַיִּים:

מֶלֶךְ עוזֵר וּמושִׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מָגֵן אַבְרָהָם:

ב. גבורות
אַתָּה גִּבּור לְעולָם אֲדנָי. מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה. רַב לְהושִׁיעַ:

בקיץ אומר – מורִיד הַטָּל:
בחורף – מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶּשֶׁם:

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סומֵךְ נופְלִים וְרופֵא חולִים. וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתו לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוךָ בַּעַל גְּבוּרות וּמִי דומֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה:

בעשרת ימי תשובה אומרים: מִי כָמוךָ אָב הָרַחְמָן זוכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים:

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיות מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

קדושה בחזרת הש”ץ: 
נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנעַם שיחַ סוד שרְפֵי קדֶשׁ. הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:
קו”ח – קָדושׁ. קָדושׁ. קָדושׁ יְיָ צְבָאות. מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:
חזן – לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאומְרִים:
קו”ח – בָּרוּךְ כְּבוד יְיָ מִמְּקומו:
חזן – וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר:
קו”ח – יִמְלךְ יְיָ לְעולָם. אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר. הַלְלוּיָהּ:

ג. קדושת השם
אַתָּה קָדושׁ וְשִׁמְךָ קָדושׁ. וּקְדושִׁים בְּכָל יום יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ (יאהדונהי), הָאֵל הַקָּדושׁ:

 בעשרת ימי תשובה אומרים – הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ:

ד. דעת
אַתָּה חונֵן לְאָדָם דַּעַת. וּמְלַמֵּד לֶאֱנושׁ בִּינָה: וְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ חונֵן הַדָּעַת:

ה. תשובה
הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתורָתֶךָ. וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבודָתֶךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , הָרוצֶה בִּתְשׁוּבָה:

ו. סליחה
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ. מְחול לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אֵל טוב וְסַלָּח אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוחַ:

ז. גאולה
רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי אֵל גּואֵל חָזָק אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , גּואֵל יִשְׂרָאֵל:

ח. רפואה
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא. הושִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֶה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ. וּלְכָל מַכְאובֵינוּ וּלְכָל מַכּותֵינוּ. כִּי אֵל רופֵא רַחְמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , רופֵא חולֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל:

ט. ברכת השנים

בקיץ  בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

בחורף – בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

י. קיבוץ גליות
תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל:

יא. השבת המשפט
הָשִׁיבָה שׁופְטֵינוּ כְּבָרִאשׁונָה. וְיועֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגון וַאֲנָחָה. וּמְלוךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ. בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:

 בעשרת ימי תשובה אומרים – הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:

יב. ברכת המינים
לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יאבֵדוּ. וְכָל אויְבֶךָ וְכָל שׂונְאֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ. וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , שׁובֵר אויְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים:

יג. על הצדיקים
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְעַל זִקְנֵיהֶם. וְעַל פְּלֵיטַת בֵּית סופְרֵיהֶם. וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ. יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וְתֵן שָׂכָר טוב לְכָל הַבּוטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת. וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם. וּלְעולָם לא נֵבושׁ כִּי בְךָ בָּטָחְנוּ. וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:

יד. בנין ירושלים
תִּשְׁכּון בְּתוךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְתוכָהּ תָּכִין וּבְנֵה אותָהּ בִּנְיַן עולָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , בּונֵה יְרוּשָׁלָיִם:

טו. מלכות בית דוד
אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה:

טז. שומע תפלה
שְׁמַע קולֵנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. אָב הָרַחֲמָן חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אֵל שׁומֵעַ תְּפִלּות וְתַחֲנוּנִים אָתָּה: וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , שׁומֵעַ תְּפִלָּה:

יז. עבודה
רְצֵה יְיָ אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב הָעֲבודָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון. וּתְהִי לְרָצון תָּמִיד עֲבודַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

 בראש חודש ובחול המועד: אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ וְזִכְרון אֲבותֵינוּ. זִכְרון   יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ. וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ. וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטובָה. לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. לְחַיִּים טובִים   וּלְשָׁלום. בְּיום:

 בראש חודש – ראשׁ חדֶשׁ הַזֶּה:
 בחול המועד פסח – חַג הַמַּצּות הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה:
 בחול המועד סוכות – חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה:

לְרַחֵם בּו עָלֵינוּ וּלְהושִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ בּו לְטובָה. וּפָקְדֵנוּ בו לִבְרָכָה. וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים. בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ   וַחֲמול וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְהושִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. תַּחְפּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּון:

יח. הודאה
מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד. צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא. לְדר וָדר נודֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ. עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִשְׁמותֵינוּ הַפְּקוּדות לָךְ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת. עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוב כִּי לא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. הַמְרַחֵם כִּי לא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ כִּי מֵעולָם קִוִּינוּ לָךְ:

מודים דרבנן: 
מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ. שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אֱלהֵי כָל בָּשר. יוצְרֵנוּ יוצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכות וְהודָאות לְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ. עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ. וְתֶאֱסוף גָּלֻיּותֵינוּ לְחַצְרות קָדְשֶׁךָ. לִשְׁמור חֻקֶּיךָ. וְלַעֲשות רְצונֶךָ. וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מודִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהודָאות:

בחנוכה ובפורים:
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן. וְעַל הַגְּבוּרות. וְעַל הַתְּשׁוּעות וְעַל הַנִּפְלָאות וְעַל הַנֶּחָמות שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבותֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

לחנוכה:
בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּורָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרות בְּחַצְרות קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמונַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהודָאָה. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאות וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה:

לפורים:
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיום אֶחָד בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוז. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתו. וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּו. וַהֲשֵׁבותָ לּו גְּמוּלו בְּראשׁו. וְתָלוּ אותו וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה:

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרומָם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעולָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יודוּךָ סֶּלָה:

בעשרת ימי תשובה: וּכְתוב לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ:

וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת לְעולָם כִּי טוב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוב: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , הַטּוב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהודות:

ברכת כהנים

הכהנים מברכים

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל אַהֲרן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשרָאֵל בְּאַהֲבָה: (אמן)

ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה

יְבָרֶכְךָ יהוה, וְיִשְׁמְרֶךָ (אמן) יָאֵר יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ (אמן) יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (אמן):‎

ואם אין כהנים יאמר הש”ץ או”א וכו’ ואחר כל פסוק יענו הקהל כי”ר:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּורָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ. הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרן וּבָנָיו כּהֲנִים עַם קְדושֶׁךָ. כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יהוה, וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם):

יט. ברכת שלום
שִׂים שָׁלום טובָה וּבְרָכָה חַיִּים חֵן וָחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאור פָּנֶיךָ כִּי בְאור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ תּורָה וְחַיִּים. אַהֲבָה וָחֶסֶד. צְדָקָה וְרַחֲמִים. בְּרָכָה וְשָׁלום. וְטוב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרוב עז וְשָׁלום:

בעשרת ימי תשובה: וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום וּפַרְנָסָה טובָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרות טובות. נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלום אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְיָ צוּרִי וְגאֲלִי:

אֱלהַי. נְצור לְשׁונִי מֵרָע. וְשִׂפְתותַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּום. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבותָם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי:
יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְיָ צוּרִי וְגאֲלִי:

עושֶׂה שָׁלום (בעשרת ימי תשובה  הַשָּׁלום) בִּמְרומָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתורָתָךְ לַעֲשׂות חֻקֵּי רְצונָךְ וּלְעָבְדָךְ בְלֵבָב שָׁלֵם:

 

בעשרת ימי תשובה אומרים – אבינו מלכנו
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבות שׂנְאֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אויְבֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָה וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְיֵצֶר הָרָע
וְחולָאִים רָעִים מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חולֵי עַמֶּךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחול וּסְלַח לְכָל עֲונותֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רועַ גְּזַר דִּינֵנוּ (יכוין בשם קר”ע שט”ן):
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחוק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חובותֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה טובָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכְרון טוב מִלְּפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוב:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לא לְמַעֲנֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ:

בימים שאין נופלים על פניהם אומרים:

יְהִי שֵׁם יְיָ מְברָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עולָם: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבואו. מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ :
רָם עַל כָּל גּויִם יְיָ . עַל הַשָּׁמַיִם כְּבודו:
יְיָ אֲדונֵנוּ. מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:
(ואומר חצי קדיש)

ודוי

אָנָּא יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. תָּבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁה ערֶף לומַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבותֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצות רָעות. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ ערֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ.

וְסַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּובִים וְלא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה וּבַעַל הָרַחֲמִים. גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, תִּזְכּר הַיּום לְזֶרַע יְדִידֶיךָ, כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְיָ . וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
יְיָ יְיָ (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אַפַּיִם (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת:
(ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ וְהושִׁיעֵנוּ:
לְדָוִד אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא:
אֱלהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבושָׁה. אַל יַעַלְצוּ אויְבַי לִי:
גַּם כָּל קוֶיךָ לא יֵבשׁוּ. יֵבשׁוּ הַבּוגְדִים רֵיקָם:
דְּרָכֶיךָ יְיָ הודִיעֵנִי. ארְחותֶיךָ לַמְּדֵנִי:
הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלהֵי יִשְׁעִי. אותְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּום:
זְכר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
חַטּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה. לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ :
טוב וְיָשָׁר יְיָ . עַל כֵּן יורֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:
יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט. וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּו:
כָּל אָרְחות יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת. לְנצְרֵי בְרִיתו וְעֵדתָיו:
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ . וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ . יורֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:
נַפְשׁו בְּטוב תָּלִין. וְזַרְעו יִירַשׁ אָרֶץ:
סוד יְיָ לִירֵאָיו. וּבְרִיתו לְהודִיעָם:
עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ . כִּי הוּא יוצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּני. כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:
צָרות לְבָבִי הִרְחִיבוּ. מִמְּצוּקותַי הוצִיאֵנִי:
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי. וְשָׂא לְכָל חַטּאתָי:
רְאֵה איְבַי כִּי רַבּוּ. וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:
שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי. אַל אֵבושׁ כִּי חָסִיתי בָךְ:
תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי. כִּי קִוִּיתִיךָ:
פְּדֵה אֱלהִים אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכּל צָרותָיו:
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכָּל עֲונותָיו:
יְיָ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ. וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדול וְהושִׁיעֵנוּ:
וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ:

זְכר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲונות רִאשׁונִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי דַלּונוּ מְאד:
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ . עושֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ. כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:
בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר. בְּרגֶז אַהֲבָה תִּזְכּר:
בְּרגֶז, עֲקֵדָה תִּזְכּר. בְּרגֶז, תְּמִימוּת תִּזְכּר:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ:
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ. זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:
עָזְרֵנוּ אֱלהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבָר כְּבוד שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:

בשאר ימים חוץ מיום שני וחמישי אומר כאן החזן חצי קדיש

ביום שני וחמישי מוסיפים:

אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְיָ . וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אפיים (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת: (ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:
אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ. בָּאִים בְּכחַ מַעֲשֵׂיהֶם:
גִּבּורִים לַעֲמד בַּפֶּרֶץ. דּוחִים אֶת הַגְּזֵרות:
הָיוּ לָנוּ לְחומָה. וּלְמַחְסֶה בְּיום זַעַם:
זועֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם. חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם:
טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם. יודְעִים לַעֲתר וּלְרַצּות:
כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם. לא הֱשִׁיבותָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם:
מֵרב עֲונֵינוּ אֲבַדְנוּם. נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ:
סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחות. עָזְבוּ אותָנוּ לַאֲנָחות:
פַּסּוּ גודְרֵי גָדֵר. צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה:
קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן. רְאוּיִים לְרַצּותְךָ אָפֵסוּ:
שׁוטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּות. תְּרוּפָה לא מָצָאנוּ:
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנֵינוּ. לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת צָרותֵינוּ:

אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְיָ . וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אפיים (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת: (ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:
תָּמַהְנוּ מֵרָעות. תָּשַׁשׁ כּחֵנוּ מִצָּרות:
שַׁחְנוּ עַד לִמְאד. שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר:
רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ. קְשֵׁה ערֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ:
צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ. פְּתַלְתּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ:
עֶלְיון רַחֲמֶיךָ מֵעולָם. סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא:
נִחָם עַל הָרָעָה. מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד:
לא תִתְעַלָּם בְּעִתּות כָּאֵל. כִּי בְצָרָה גְדולָה אֲנַחְנוּ:
יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכּל. טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ:
חֲתם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ. זְעם בּו וְיִדּום:
וְיַעֲמד מֵלִיץ טוב לְצַדְּקֵנוּ. הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ:
דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת:
בְּבַקְשׁו אָז מִלְּפָנֶיךָ. אֱמוּנָתְךָ הודַעְתָּ לּו:

אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְיָ . וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אפיים (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת: (ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה. תּאחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט:
בְּבא תוכֵחָה נֶגְדֶּךָ. שְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח:
גִּשְׁתְּךָ לַחֲקר מוּסָר. רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶךָ:
דַּלּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ. קָרֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ:
הורֵנוּ. בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ. צַו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ:
וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם. פְּתָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ:
זְכר נָאַמְתָּ. עֵדוּת לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו:
חותָם תְּעוּדָה תַתִּיר. סודְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ. טַבּוּר אַגַּן הַסַּהַר. נָא אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג:
יָהּ דַּע אֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְדָעוּךָ. מַגֵּר אֶת הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ:
כִּי תָשִׁיב לְבִצָּרון לְכוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה:

מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יושֵׁב מָרום וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוכֵן שְׁחָקִים. הֲלא כָל הַנִּסְתָּרות וְהַנִּגְלות אַתָּה יודֵעַ. אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם. וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן רואֶה כְלָיות וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי, טוֹב וסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ: לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא: לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה תְּחַיֵּנִי, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ ונָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון וְלא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּו. וְלא יָעִיר כָּל חֲמָתו:
אַתָּה יְיָ לא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי. חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי:
הושִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּויִם לְהודות לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ. לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:
אִם עֲונות תִּשְׁמָר יָהּ. אֲדנָי מִי יַעֲמד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לְמַעַן תִּוָּרֵא:
לא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ. וְלא כַעֲונותֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ:
אִם עֲונֵינוּ עָנוּ בָנוּ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
זְכָר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
יַעַנְךָ יְיָ בְּיום צָרָה. יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלהֵי יַעֲקב:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרוב רַחֲמֶיךָ וְהושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
וְעַתָּה אֲדנָי אֱלהֵינוּ אֲשֶׁר הוצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּום הַזֶּה. חָטָאנוּ רָשָׁעְנוּ:
אֲדנָי כְּכָל צִדְקתֶיךָ יָשָׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַיִם הַר קָדְשֶׁךָ. כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲונות אֲבתֵינוּ יְרוּשָׁלַיִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל סְבִיבתֵינוּ:

וְעַתָּה שְׁמַע אֱלהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם. לְמַעַן אֲדנָי:
הַטֵּה אֱלהַי אָזְנְךָ וּשְׁמַע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁמְמתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לא עַל צִדְקתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
אֲדנָי שְׁמָעָה אֲדנָי סְלָחָה אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:
אָבִינוּ אָב הָרַחְמָן הַרְאֵנוּ אות לְטובָה וְקַבֵּץ נְפוּצותֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּויִם כִּי אַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה. אֲנַחְנוּ הַחמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוּרֵנוּ וְגואֲלֵנוּ חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּויִם. לָמָּה יאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלהֵיהֶם:

 יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ. וְאֵין מִי יַעֲמוד בַּעֲדֵנוּ אֶלָּא שִׁמְךָ הַגָּדול יַעֲמוד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמול עַל עַמָּךְ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתָךְ. חוּסָה נָּא כְּרב רַחֲמֶיךָ חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה עושֵׂה נִפְלָאות בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֵּט נָא וְהושִׁיעָה נָּא צאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה בְּךָ תוחַלְתֵּנוּ. אֱלוהַּ סְלִיחות אָנָּא סְלַח נָא. כִּי אֵל טוב וְסַלָּח אָתָּה:
אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן זְכור וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים. וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ. וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוצְרֵנוּ. וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה בְּגָלוּתֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

אֵין כָּמוךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלהֵינוּ. אֵין כָּמוךָ אֵל אֶרֶךְ אפיים וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הושִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ מֵרַעַשׁ וּמֵרגֶז הַצִּילֵנוּ:
זְכור לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב. אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעו וְאֶל חַטָּאתו:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה. כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂות חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּור וָדור:
אָנָּא יְיָ הושִׁיעָה נָּא:
אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא:
אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

לְךָ יְיָ קִוִּינוּ. לְךָ יְיָ חִכִּינוּ. לְךָ יְיָ נְיַחֵל אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ. כִּי נָאֲמוּ גויִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכָל קומָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה:
הַפּותֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּושְׁעִים וְחַטָּאִים. נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרוב עִצְּבונֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח קוּמָה וְהושִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפּוךְ חֲרונְךָ עָלֵינוּ כִּי עַמְּךָ אֲנַחְנוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל הַבִּיטָה. דַּל כְּבודֵנוּ בַגּויִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. עורְרָה גְבוּרָתְךָ וְהושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאותֵינוּ מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרותֵנוּ. לא לְמַעֲנֵנוּ אֶלָּא לְמַעֲנָךְ פְּעול וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ. כִּי לְךָ מְיַחֲלות עֵינֵינוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכור עֵדוּתֵינוּ בְּכָל יום תָּמִיד אומְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. יְיָ אֱלהֵינוּ. יְיָ אֶחָד:

חצי קדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

 לפני הוצאת ספר תורה אומרים: 
אֵל אֶרֶךְ אפיים וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. אַל בְּאַפְּךָ תוכִיחֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהושִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ. אָדון סְלַח נָא. כְּרוב רַחֲמֶיךָ אֵל:אֵל אֶרֶךְ אפיים וּמָלֵא רַחֲמִים. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. חוּסָה יְיָ עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ. אָדון סְלַח נָא. כְּרוברַחֲמֶיךָ אֵל:

 

וביום שאין אומרים בו תחנון אומרים: 
יְהִי יְיָ אֱלהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבותֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ:
הושִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעולָם:
בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:

סדר הוצאת ספר תורה

בָּרוּךְ הַמָּקום שֶׁנָּתַן תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו:
גַּדְּלוּ ליְיָ אִתִּי וּנְרומְמָה שְׁמו יַחְדָּו:
רומְמוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדום רַגְלָיו קָדושׁ הוּא:
רומְמוּ יְיָ אֱלהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁו כִּי קָדושׁ יְיָ אֱלהֵינוּ:
אֵין קָדושׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ. וְאֵין צוּר כֵּאלהֵינוּ:
כִּי מִי אֱלוהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלהֵינוּ:
תּורָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מורָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקב:
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתומְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נועַם וְכָל נְתִיבותֶיהָ שָׁלום:
שָׁלום רָב לְאוהֲבֵי תורָתֶךָ וְאֵין לָמו מִכְשׁול:
יְיָ עוז לְעַמּו יִתֵּן. יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשָּׁלום:
כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא הָבוּ גודֶל לֵאלהֵינוּ:
הַכּל תְּנוּ עוז לֵאלהִים וּתְנוּ כָבוד לַתּורָה:

ומגביה ספר תורה ומראה הכתב לקהל ואומרים:
וְזאת הַתּורָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
תּורָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מורָשָׁה קְהִלּת יַעֲקב:
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּו אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכָל הַחוסִים בּו:

וקורין בפרשת השבוע ג’ גברי. אין פוחתין ואין מוסיפין עליהם

ברכות התורה

אומר העולה – בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְברָךְ:
ועונים הקהל – בָּרוּךְ יְיָ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:
וחוזר העולה  בָּרוּךְ יְיָ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , נותֵן הַתּורָה:

ואחר קריאת התורה מברך העולה: 
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו תּורַת אֱמֶת. וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , נותֵן הַתּורָה:

יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
יְהוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ:

אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו. אַשְׁרֵי הָעָם שיְיָ אֱלהָיו:

תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ. וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
בְּכָל יום אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
גָּדול יְיָ וּמְהֻלָּל מְאד. וְלִגְדֻלָּתו אֵין חֵקֶר:
דּור לְדור יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ:
הֲדַר כְּבוד הודֶךָ. וְדִבְרֵי נִפְלְאותֶיךָ אָשִׂיחָה:
וֶעֱזוּז נורְאותֶיךָ יאמֵרוּ. וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ . אֶרֶךְ אפיים וּגְדָל חָסֶד:
טוב יְיָ לַכּל. וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
יודוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה:
כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ. וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרתָיו. וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו:
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עלָמִים. וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר:
סומֵךְ יְיָ לְכָל הַנּפְלִים. וְזוקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו. וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
קָרוב יְיָ לְכָל קרְאָיו. לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיושִׁיעֵם:
שׁומֵר יְיָ אֶת כָּל אהֲבָיו. וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁו לְעולָם וָעֶד:
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עולָם הַלְלוּיָהּ:

בימים שאין אומרים תחינה אין אומרים “תפלה לדוד” ומתחילין מ”בית יעקב”:

לַמְנַצֵּחַ מִזְמור לְדָוִד:
יַעַנְךָ יְיָ בְּיום צָרָה. יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלהֵי יַעֲקב:
יִשְׁלַח עֶזְרֶךָ מִקּדֶשׁ. וּמִצִּיּון יִסְעָדֶךָּ:
יִזְכּר כָּל מִנְחתֶיךָ. וְעולָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה:
יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ. וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא:
נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלהֵינוּ נִדְגּל. יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלותֶיךָ:
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הושִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחו יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁו. בִּגְבוּרות יֵשַׁע יְמִינו:
אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים. וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלהֵינוּ נַזְכִּיר:
הֵמָה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ. וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעודָד:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

וּבָא לְצִיּון גּואֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקב. נְאֻם יְיָ :
וַאֲנִי זאת בְּרִיתִי אותָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ. לא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
וְאַתָּה קָדושׁ. יושֵׁב תְּהִלּות יִשְׂרָאֵל:
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ יְיָ צְבָאות. מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:
וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין. קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרומָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עובַד גְּבוּרְתֵּהּ. קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יְיָ צְבָאות מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ:
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קול רַעַשׁ גָּדול. בָּרוּךְ כְּבוד יְיָ מִמְּקומו:
וּנְטָלַתְנִי רוּחָא. וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קַל זִיעַ שַׂגִּיא דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ:
יְיָ יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:
יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאִים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יְיָ אֱלהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבותֵינוּ שָׁמְרָה זאת לְעולָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבות לְבַב עַמֶּךָ. וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ:
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון וְלא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּו. וְלא יָעִיר כָּל חֲמָתו:
כִּי אַתָּה אֲדנָי טוב וְסַלָּח. וְרַב חֶסֶד לְכָל קרְאֶיךָ:
צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעולָם. וְתורָתְךָ אֱמֶת:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:
בָּרוּךְ אֲדנָי יום יום יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה:
יְיָ צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
יְיָ צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

בָּרוּךְ אֱלהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו. וְיָשִׂים בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו לַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם. לא נִיגַע לָרִיק וְלא נֵלֵד לַבֶּהָלָה. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁנִּשְׁמר חֻקֶּיךָ וּמִצְותֶיךָ בָּעולָם הַזֶּה. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִירַשׁ טובָה וּבְרָכָה לְחַיֵּי הָעולָם הַבָּא:
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוד וְלא יִדּם. יְיָ אֱלהַי לְעולָם אודֶךָּ:
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקו. יַגְדִּיל תּורָה וְיַאְדִּיר:
וְיִבְטְחוּ בְךָ יודְעֵי שְׁמֶךָ. כִּי לא עָזַבְתָּ דורְשֶׁיךָ יְיָ :
יְיָ אֲדנֵינוּ. מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:
חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים ליְיָ :

קדיש תתקבל

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

ומחזירין את ספר התורה למקומו ואומרים יהללו

יְהַללוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּיָהּ: יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים, יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד: אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ: הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ ונָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

בימים שאין אומרים תחינה אין אומרים “תפלה לדוד” ומתחילין מ”בית יעקב”:

תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה יְיָ אָזְנֶךָ עֲנֵנִי. כִּי עָנִי וְאֶבְיון אָנִי:
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הושַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלהַי. הַבּוטֵחַ אֵלֶיךָ:
חָנֵּנִי אֲדנָי. כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּום:
שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ. כִּי אֵלֶיךָ אֲדנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:
כִּי אַתָּה אֲדנָי טוב וְסַלָּח. וְרַב חֶסֶד לְכָל קרְאֶיךָ:
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתִי. וְהַקְשִׁיבָה בְקול תַּחֲנוּנותָי:
בְּיום צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי:
אֵין כָּמוךָ בָאֱלהִים אֲדנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:
כָּל גּויִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבואוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדנָי. וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ:
כִּי גָדול אַתָּה וְעשֵׂה נִפְלָאות. אַתָּה אֱלהִים לְבַדֶּךָ:
הורֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ. יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ:
אודְךָ אֲדנָי אֱלהַי בְּכָל לְבָבִי. וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעולָם:
כִּי חַסְדְּךָ גָּדול עָלָי. וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאול תַּחְתִּיָּה:
אֱלהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי. וְלא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם:

וְאַתָּה אֲדנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אֶרֶךְ אפיים וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ. וְהושִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ:
עֲשֵׂה עִמִּי אות לְטובָה וְיִרְאוּ שׂנְאַי וְיֵבשׁוּ. כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי:
בֵּית יַעֲקב. לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאור יְיָ :
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלהָיו. וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלהֵינוּ לְעולָם וָעֶד:
יְהִי יְיָ אֱלהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבותֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְשֵׁנוּ:
לְהַטּות לְבָבֵנוּ אֵלָיו. לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמר מִצְותָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבותֵינוּ:
וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרבִים אֶל יְיָ אֱלהֵינוּ יומָם וָלָיְלָה. לַעֲשׂות מִשְׁפַּט עַבְדּו וּמִשְׁפַּט עַמּו יִשְׂרָאֵל דְּבַר יום בְּיומו:
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלהִים. אֵין עוד:שִׁיר הַמַּעֲלות לְדָוִד. לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ. יאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ. בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:
אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ. בַּחֲרות אַפָּם בָּנוּ:
אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ. נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:
אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ. הַמַּיִם הַזֵּידונִים:
בָּרוּךְ יְיָ . שֶׁלּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:
נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּור נִמְלְטָה מִפַּח יוקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ . עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

שיר של יום

מִזְמור לְיום רִאשׁון

הַיּום יום אֶחָד בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אומְרִים עַל הַדּוּכָן:
לְדָוִד מִזְמור. ליְיָ הָאָרֶץ וּמְלואָהּ. תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ:
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ. וְעַל נְהָרות יְכונְנֶהָ:
מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ . וּמִי יָקוּם בִּמְקום קָדְשׁו:
נְקִי כפיים וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי. וְלא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:
יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ . וּצְדָקָה מֵאֱלהֵי יִשְׁעו:
זֶה דּור דּורְשָׁיו. מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקב סֶלָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם. וְיָבוא מֶלֶךְ הַכָּבוד:
מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד יְיָ עִזּוּז וְגִבּור. יְיָ גִּבּור מִלְחָמָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם. וְיָבא מֶלֶךְ הַכָּבוד:
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד יְיָ צְבָאות. הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוד סֶלָה:

מִזְמור לְיום שֵׁנִי

הַיּום יום שֵׁנִי בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אומְרִים עַל הַדּוּכָן:
שִׁיר מִזְמור לִבְנֵי קרַח:
גָּדול יְיָ וּמְהֻלָּל מְאד. בְּעִיר אֱלהֵינוּ הַר קָדְשׁו:
יְפֵה נוף מְשׂושׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּון יַרְכְּתֵי צָפון. קִרְיַת מֶלֶךְ רָב:
אֱלהִים בְּאַרְמְנותֶיהָ נודַע לְמִשְׂגָּב:
כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נועֲדוּ. עָבְרוּ יַחְדָּו:
הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ. נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ:
רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם. חִיל כַּיּולֵדָה:
בְּרוּחַ קָדִים. תְּשַׁבֵּר אֳנִיּות תַּרְשִׁישׁ:
כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר יְיָ צְבָאות בְּעִיר אֱלהֵינוּ. אֱלהִים יְכונְנֶהָ עַד עולָם סֶלָה:
דִּמִּינוּ אֱלהִים חַסְדֶּךָ. בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ:
כְּשִׁמְךָ אֱלהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ. צֶדֶק מָלְאָה יְמִינְךָ:
יִשְׂמַח הַר צִיּון תָּגֵלְנָה בְּנות יְהוּדָה. לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ:
סבּוּ צִיּון וְהַקִּיפוּהָ. סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ. שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנותֶיהָ. לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדור אַחֲרון:
כִּי זֶה אֱלהִים אֱלהֵינוּ עולָם וָעֶד. הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת:

מִזְמור לְיום שְׁלִישִׁי

הַיּום יום שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אומְרִים עַל הַדּוּכָן:
מִזְמור לְאָסָף. אֱלהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. בְּקֶרֶב אֱלהִים יִשְׁפּט:
עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל. וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה:
שִׁפְטוּ דָל וְיָתום. עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ:
פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיון. מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ:
לא יָדְעוּ וְלא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ. יִמּוטוּ כָּל מוסְדֵי אָרֶץ:
אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלהִים אַתֶּם. וּבְנֵי עֶלְיון כֻּלְּכֶם:
אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפּלוּ:
קוּמָה אֱלהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ. כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּויִם:

מִזְמור לְיום רְבִיעִי

הַיּום יום רְבִיעִי בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אומְרִים עַל הַדּוּכָן:
אֵל נְקָמות יְיָ . אֵל נְקָמות הופִיעַ:
הִנָּשֵׂא שׁפֵט הָאָרֶץ. הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים:
עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ . עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלזוּ:
יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק. יִתְאַמְּרוּ כָּל פּעֲלֵי אָוֶן:
עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ. וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ:
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרגוּ. וִיתומִים יְרַצֵּחוּ:
וַיּאמְרוּ לא יִרְאֶה יָהּ. וְלא יָבִין אֱלהֵי יַעֲקב:
בִּינוּ בּעֲרִים בָּעָם. וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ:
הֲנטַע אזֶן הֲלא יִשְׁמָע. אִם יצֵר עַיִן הֲלא יַבִּיט:
הֲיסֵר גּויִם הֲלא יוכִיחַ. הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת:
יְיָ ידֵעַ מַחְשְׁבות אָדָם. כִּי הֵמָּה הָבֶל:
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ. וּמִתּורָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ:
לְהַשְׁקִיט לו מִימֵי רָע. עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת:
כִּי לא יִטּשׁ יְיָ עַמּו. וְנַחֲלָתו לא יַעֲזב:
כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט. וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב:
מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים. מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פּעֲלֵי אָוֶן:
לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי. כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי:
אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי. חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי:
בְּרב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי. תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי. הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּות. יצֵר עָמָל עֲלֵי חק:
יָגודוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק. וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ:
וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב. וֵאלהַי לְצוּר מַחְסִי:
וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אונָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם. יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלהֵינוּ:

מִזְמור לְיום חֲמִישִׁי

הַיּום יום חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אומְרִים עַל הַדּוּכָן:
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף:
הַרְנִינוּ לֵאלהִים עֻזֵּנוּ. הָרִיעוּ לֵאלהֵי יַעֲקב:
שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תף. כִּנּור נָעִים עִם נָבֶל:
תִּקְעוּ בַחדֶשׁ שׁופָר. בַּכֶּסֶה לְיום חַגֵּנוּ:
כִּי חק לְיִשְׂרָאֵל הוּא. מִשְׁפָּט לֵאלהֵי יַעֲקב:
עֵדוּת בִּיהוסֵף שָׂמו בְּצֵאתו עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. שְׂפַת לא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע:
הֲסִירותִי מִסֵּבֶל שִׁכְמו. כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲברְנָה:
בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רָעַם. אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה:
שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ. יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי:
לא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר. וְלא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר:
אָנכִי יְיָ אֱלהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ:
וְלא שָׁמַע עַמִּי לְקולִי. וְיִשְׂרָאֵל לא אָבָה לִי:
וַאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם. יֵלְכוּ בְּמועֲצותֵיהֶם. לוּ עַמִּי שׁמֵעַ לִי. יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ:
כִּמְעַט אויְבֵיהֶם אַכְנִיעַ. וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי:
מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לו. וִיהִי עִתָּם לְעולָם:
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה. וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָּ:

מִזְמור לְיום שִׁשִּׁי

הַיּום יום הַשִּׁשִּׁי בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אומְרִים עַל הַדּוּכָן:
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְיָ עז הִתְאַזָּר. אַף תִּכּון תֵּבֵל בַּל תִּמּוט:
נָכון כִּסְאֲךָ מֵאָז. מֵעולָם אָתָּה:
נָשְׂאוּ נְהָרות יְיָ נָשְׂאוּ נְהָרות קולָם. יִשְׂאוּ נְהָרות דָּכְיָם:
מִקּלות מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם. אַדִּיר בַּמָּרום יְיָ :
עֵדתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאד לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קּדֶשׁ. יְיָ לְארֶךְ יָמִים:

בכל יום אחר מזמור היום אומרים: 
הושִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּויִם לְהודות לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:
בָּרוּךְ יְיָ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעולָם וְעַד הָעולָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ:
בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּון שׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ:
בָּרוּךְ יְיָ אֱלהִים אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל. עושֵׂה נִפְלָאות לְבַדּו:
וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבודו לְעולָם וְיִמָּלֵא כְבודו אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

קדיש יהא שלמא

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְיָ :
אֵין קָדושׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלהֵינוּ:
כִּי מִי אֱלוהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלהֵינוּ:

אֵין כֵּאלהֵינוּ. אֵין כַּאדונֵנוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמושִׁיעֵנוּ:
מִי כֵּאלהֵינוּ. מִי כַּאדונֵנוּ. מִי כְּמַלְכֵּנוּ. מִי כְּמושִׁיעֵנוּ:
נודֶה לֵאלהֵינוּ. נודֶה לַאדונֵנוּ. נודֶה לְמַלְכֵּנוּ. נודֶה לְמושִׁיעֵנוּ:
בָּרוּךְ אֱלהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדונֵנוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מושִׁיעֵנוּ:
אַתָּה הוּא אֱלהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדונֵנוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מושִׁיעֵנוּ:
אַתָּה תושִׁיעֵנוּ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּון. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מועֵד:

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:

וַיּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה:

וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה:
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדרתֵיכֶם:

תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד? שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יום. מַחֲצִיתו בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתו בָּעֶרֶב. וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול וְנוטֵל מֵהֶם מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:
(א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּורֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבונָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. (ה) מור. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּום. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. (ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. (י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה. (יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה.
בּורִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדומִית רובַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שְׁרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּורִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה כְּדֵי לְשַׁפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד:

תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אומֵר כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

תָּנֵי בַר קַפָּרָא אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קָרְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמוד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה ליְיָ :

יְיָ צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
יְיָ צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:
וְעָרְבָה ליְיָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמנִיּות:

תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ. כָּל הַשּׁונֶה הֲלָכות בְּכָל יום מֻבְטַח לו שֶׁהוּא בֶּן הָעולָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר הֲלִיכות עולָם לו. אַל תִּקְרֵי הֲלִיכות אֶלָּא הֲלָכות: אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלום בָּעולָם שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב שְׁלום בָּנָיִךְ. אַל תִּקְרֵי בָנַיִךְ אֶלָּא בונָיִךְ:
יְהִי שָׁלום בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנותָיִךְ:
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלום בָּךְ:
לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוב לָךְ:
וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלום עַל יִשְׂרָאֵל:
שָׁלום רָב לְאהֲבֵי תורָתֶךָ וְאֵין לָמו מִכְשׁול:
יְיָ עז לְעַמּו יִתֵּן. יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשָּׁלום

קדיש על ישראל

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

ואומר החזן: בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְברָךְ:

ועונים הקהל: בָּרוּךְ יְיָ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:

וחוזר החזן: בָּרוּךְ יְיָ הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:

עלינו לשבח

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. [שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ]:
וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ ואֵין עוד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ. ואֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בְּתורָה. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ. כִּי יְיָ הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ יְיָ אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָךְ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ. וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ. יְיָ יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

לְדָוִד יְיָ אורִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד:
בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ:
אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזאת אֲנִי בוטֵחַ:
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ אותָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזות בְּנעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלו:
כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכּה בְּיום רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלו בְּצוּר יְרומְמֵנִי:
וְעַתָּה יָרוּם ראשִׁי עַל איְבַי סְבִיבותַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלו זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה ליְיָ :
שְׁמַע יְיָ קולִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי:
לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ:
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ, עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלהֵי יִשְׁעִי:
כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, ויְיָ יַאַסְפֵנִי:
הורֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁור לְמַעַן שׁורְרָי:
אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס:
לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאות בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים:
קַוֵּה אֶל יְיָ , חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְיָ :

קדיש יהא שלמא

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן)

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

כשיוצא מבית הכנסת אומר

יְיָ צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
יְיָ צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
יְיָ הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

You cannot copy content of this page