שמע ישראל
הלכה (english) ↗️
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָֽד:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (ויאמר בלחש)
וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָֽבְךָ, וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל-לְבָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ, וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:
וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹֽהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָֽתַתִּי מְטַֽר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָֽסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֽשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָֽתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֽׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ. )יש נוהגים לומר פסוק ״השמרו״ ופסוק ״וחרה״ בלחש. ובכ״ז יזהרו לכתחילה להשמיע לאזניו. בא״ח וארא יב (הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה ) יפסיק מעת( אַף-יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם ) כאן עד בלחש( : וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹֽתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל-הָאָֽרֶץ:
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹֽרֹתָם, וְנָֽתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְיָ, וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶֽם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם: אֲנִי יְיְ אֱלֹֽהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם: אֱמֶת.
( יְיָ אֱלֹהֵיכֶם: אֱמֶת.)